כדי להצמיד את מחיית עמלק (בשבת) למחיית המן (בפורים) קוראים את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני פורים. הצמידות הקרובה ביותר האפשרית של שבת 'זכור' עם פורים היא כמו הקביעות בשנה זו, כאשר פורים חל ביום ראשון, שאז ה"עשייה" – מחיית המן – מגיעה מיד לאחר הזכירה.

הציווי לזכור את מלחמת עמלק מופיע כמה פעמים בתנ"ך. הגמרא מציינת כי המקומות הללו רמוזים בפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר": "כתוב זאת" – מה שכתוב כאן, בתורה; "זיכרון" – מה שכתוב בנביאים; "בספר" – מה שכתוב במגילת אסתר (המגילה, המספרת על מפלתו של המן, מזרע עמלק, גם היא עניין של זכירת עמלק ומחייתו).

קיימת לנצח

מגילת אסתר מתייחדת מכל ספרי הנביאים והכתובים, בכך שהיא לא תתבטל בימות המשיח. הרמב"ם פוסק: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה".

אחד ההסברים לנצחיותה של המגילה נעוץ בדברי הגמרא שהובאו לעיל, ש"כתוב זאת זיכרון בספר" אמור על מגילת אסתר. הואיל וכתיבת המגילה היא קיום ציווי התורה ("כתוב... בספר"), היא תתקיים לנצח ולא תתבטל.

שורש הרע

מדוע דווקא במלחמת עמלק מצאנו הדגשה גדולה כל-כך לזכור אותה לנצח, עד שציווי זה מופיע בתורה, בנביאים ובמגילת אסתר, ועד שהקב"ה נשבע כי "מלחמה לה' בעמלק מדור דור"?

הדבר קשור למהותו של עמלק, המייצג את שורש הרע. הוא הראשון שיצא להילחם בישראל, ובעקבותיו באו העמים האחרים. חז"ל ממשילים אותו למי שקופץ לתוך אמבטיה רותחת – הוא יודע שייכווה, אבל מטרתו לצנן אותה לפני אחרים. כך עמלק "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו" – הוא הרע המוחלט, הקם ומתייצב בחוצפה נטולת פשר נגד הקב"ה.

בכוחו של משה

המלחמה בעמלק קיימת בעבודתו הרוחנית של כל יהודי. יש דרגות של רע שיהודי יכול להתגבר עליהן ולהשאירן מאחוריו, אבל את 'עמלק' יפגוש בכל דרגה שבה יעמוד. לעיתים לובש 'עמלק' דמות דקה מן הדקה של הרע, אבל הוא אורב לאדם בכל עת ובכל מצב.

את 'עמלק' אי-אפשר להכרית על-ידי השכל וההיגיון, אלא דווקא על-ידי מסירות-נפש שלמעלה מטעם ודעת, מסירות-נפש הקשורה בהתבטלות אל משה רבנו. כשם שהמלחמה הראשונה בעמלק הייתה בכוחו של משה רבנו, כך המלחמה ב'עמלק' הרוחני נעשית מכוחו של משה רבנו שבדור. גם הניצחון על המן הייתה בכוחו של מרדכי היהודי, משה שבדור ההוא. על-ידי ההתקשרות לצדיק הדור נזרז את הייעוד "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים", בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 219)