חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:43 זריחה: 6:27 י"ז באלול התשע"ט, 17/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלימוד והלקח מל"ג בעומר
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות 878 - כל המדורים ברצף
הלימוד והלקח מל"ג בעומר
בדורנו יהיה גילוי משיח-צדקנו בפועל ממש
בעל "ערוך השולחן" (ג)
פרשת בחוקותי
ועל כורחך אתה חי
הלכות ומנהגי חב"ד

ביום זה החליטו להתנהג באופן של אהבה וכבוד זה לזה, ועל-ידי זה בטלו העניינים הבלתי רצויים * הקב"ה גילה את אהבתו לבני-ישראל כאשר שלח את רשב"י, הבעל-שם-טוב ותלמידיו אחריו – לגלות את הנסתר שבתורה * הלימוד שהראה הקב"ה וכן רשב"י: לתת ולהפיץ גם את הדברים הנעלים והיקרים ביותר – בעבור יהודי שני * תפקידם של ילדי-ישראל בהבאת והחשת הגאולה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. ל"ג בעומר הוא יום הקשור במיוחד עם ילדי-ישראל1, ולכן אדבר עתה בעיקר בעניינים השייכים לילדי-ישראל, ובאופן השייך אליהם,

ותקוותי, שיהיו הדברים שייכים ויביאו תועלת גם לאלו שלפי מספר שנותיהם עברו כבר את גיל הילדות – שהרי בודאי זוכר כל אחד ואחד מאתנו את התקופה שבה היה בגיל זה, ובודאי יש לו זיכרונות טובים מאותה תקופה.

ובפרט שכל עניין בתורה יש לו משמעות ותוכן עבור כולם, ללא נפקא-מינה בסגנון ה"משל" וה"אותיות" שבהם מבארים את העניין – אם הוא עבור ילדים או עבור מבוגרים.

יעזור השם יתברך, שגם אלו שלפי מספר שנותיהם יצאו כבר מגיל הילדות והנערות – יתחדשו אצלם הכוח, החיות והרצון, ומכאן ואילך יעסקו בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה, במרץ נעורים, ברצון חזק, בהתלהבות והתפעלות של חיות, כילדים העוסקים בבנין חייהם, ילדים שהם העתיד של כל העם היהודי בתוך שנים אחדות.

* * *

ב. על-פי המסופר בדברי חז"ל בגמרא2 ובמדרשים3, קשור ענינו של יום ל"ג בעומר עם תלמידים (הקרויים בנים4 לרבותיהם ומנהיגיהם) – תלמידיו של אחד מגדולי התנאים, רבי עקיבא.

והלימוד המיוחד מיום זה – שבו נתעוררו והחליטו שמכאן ואילך ינהגו כבוד זה בזה, ויחיו ביניהם באהבה (תמורת זה ש"לא נהגו כבוד זה לזה"5, לפי שהיתה חסרה אצלם האהבה זה לזה), ואז נתבטלו העניינים הבלתי-רצויים (המגיפה רחמנא-ליצלן) שהיו אצלם. ומאז חוגגים יום זה ליום שמחה בתוך ימי הספירה.

וככל עניין של זיכרון על-פי תורה, אין זה רק לזכור מאורע שאירע לפני שנים רבות, אלא כמו כל עניין בתורה, שהוא הוראה ולימוד כיצד להתנהג עתה, וכיצד יש להתנהג בעתיד.

ועל דרך זה בנוגע לזיכרון ל"ג בעומר, שבו קיבלו תלמידי רבי עקיבא על עצמם לנהוג באהבה איש לרעהו – שזהו לימוד והוראה לכל אחד ואחד מאתנו, שבהנהגה זו תלוי הקיום של בני-ישראל (ובני-אדם בכלל), שלא יהיו מאורעות בלתי-רצויים, ויהיה מצב של שמחה וטוב בכל המצטרך.

ג. עניין נוסף הקשור עם ל"ג בעומר – שרבי שמעון בן יוחאי, אחד מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, אמר, של"ג בעומר הוא "יום שמחתו"6, כיון שביום זה סיים את השליחות שהטיל עליו הקב"ה.

במה התבטאה שליחותו של רבי שמעון בן יוחאי?

ובכן: הקב"ה, להיותו עצם הטוב, ורצונו להיטיב לכל באי עולם, נתן וקבע בעולם "מורה-דרך" כיצד להתנהג בחיי היום-יום – תורתנו הקדושה. היה זמן שנתגלה רק חלק מהתורה, אבל כשהגיעו זמנים קשים, והיה צורך בתוספת כוח כדי שיוכלו בני-ישראל לעמוד ביהדותם, להתנהג על-פי הוראות התורה – ניתנה רשות לרבי שמעון בן יוחאי להתחיל ללמוד עם בני-ישראל גם נסתר דתורה, חלק התורה שעד אז היה נסתר.

העובדה שחלק התורה היה נסתר, מורה, שלמרות היוקר שבכל התורה, יש בתורה גופא רזין דאורייתא, סודות התורה, החלק הנסתר שבתורה, ובנוגע לחלק זה לא היו סבורים עדיין שראוי לגלות זאת; אמנם, כאשר הקב"ה הראה את אהבתו לבני-ישראל במידה גדולה יותר – התבטא הדבר בכך שציוה להתחיל לגלות להם גם את החלק העמוק ביותר בתורה. וזו היתה שליחותו של רבי שמעון בן יוחאי.

ד. ועניין זה מהוה המשך ותוצאה של הרעיון הראשון – ההנהגה בכבוד ואהבה זה לזה:

רצונו של הקב"ה הוא שילמדו מדרכיו וילכו בהם, כמאמר רז"ל7 "מה הוא רחום אף אתה רחום"; כשם שרצונו של הקב"ה להיטיב לכל, כך צריך כל איש ישראל, וכל אדם בכלל, להיטיב עם סביבתו.

ועניין זה התגלה והתבטא בשליחותו של רבי שמעון בן יוחאי –

שצריך להיטיב עם הזולת לא רק ביחס לעניינים הגלויים, לא רק בענייניו שאינם יקרים כל כך, אלא בכל העניינים, עד לעניינים הקשורים עם עומק נשמתו, "רזין דנשמתא" – את הכול עליו ליתן כדי לעשות טובה ליהודי, לזולת.

זוהי ההוראה השנייה מל"ג בעומר, שבאה בהמשך וכתוצאה להוראה הראשונה.

ה. ובהמשך לשתי נקודות האמורות – באה נקודה שלישית:

כאשר רבי שמעון בן יוחאי קיבל רשות ללמוד את חלק הנסתר שבתורה עם כל ישראל – התחיל בכך על-ידי הלימוד עם תלמידים מובחרים, וציוה עליהם להמשיך למוסרם מדור לדור.

אך כאשר הגיעו זמנים קשים עוד יותר, והקב"ה ראה שצריך ליתן לבני-ישראל יתר כוח והתלהבות כדי שיוכלו לעמוד בכל הניסיונות – אזי נשלח לעולם הבעל-שם-טוב,

– שבחג השבועות בשנה זו ימלאו מאתיים שנה להסתלקותו –

ששליחותו היתה ללמד ולגלות את העניינים שהתחיל רבי שמעון בן יוחאי ללמוד עם תלמידיו המובחרים – לחוג גדול יותר, ועד שיהיו גלויים לכל, וכלשון אגרת הבעל שם טוב הידועה8: "יפוצו מעינותיך חוצה", דהיינו, שיש להפיץ עניינים אלו יותר ויותר, עד שיגיעו "חוצה", אפילו לפינות הרחוקות ביותר בעולם.

ושליחות זו מסר הבעל שם טוב אחרי זה לתלמידיו ולתלמידי תלמידיו, החל מאדמו"ר הזקן ועד לדורנו אנו – שכל אחד ואחד מאתנו יפיץ תורה ויהדות בכל מקום שידו מגעת.

ו. ונקודת הדברים:

הקב"ה אומר לישראל: מבלי הבט על כך שאתם חיים בעולם שבו ישנם כל מיני תנועות, ועד למצב שמתייראים מפני "פצצת אטום", ומתייראים מכל מיני רדיפות, ובפרט קשיים בקיום עניני יהדות, תורה ומצוות – הנה דווקא בזמן זה הנני מגלה את אהבתי אליכם באופן היותר גלוי, על-ידי זה שהנני נותן לכם את הדבר היותר יקר שיש לי – לא רק את החלק הגלוי של התורה, נגלה דאורייתא, ולא רק את החלק הנסתר עבור יחידי סגולה, אלא הנני רוצה ומצוה שילמדו ויגלו ויפיצו רזין דאורייתא לכל אחד מישראל, מקטן ועד גדול!

בהנהגה זו, למסור את היקר לו ביותר עד ל"חוצה", בכל קצוי תבל, הראה הקב"ה דוגמא לכל אחד מאתנו, בנתנו כוח וציווי ליתן ולהפיץ ולמסור הכול, עד לפנימיות הנשמה, העניינים הנעלמים והיקרים ביותר שישנם ליהודי – כדי להאיר ולהיטיב בסביבתו, ועד ל"חוצה", לפינה היותר רחוקה בעולם.

ועל-פי האמור לעיל אודות הלימוד מל"ג בעומר בנוגע להנהגת תלמידי רבי עקיבא – צריך עניין זה להיעשות מתוך אהבה וקירוב אל הזולת, מבלי הבט על החילוקים שביניהם בשנים, בלימוד התורה, ביראת-שמים, בעושר וכיוצא-בזה.

וכאשר ההנהגה היא באופן של אהבה ושלום, אזי ישנה הבטחת הקב"ה – כמו בכל ציוויי הקב"ה שנותן גם שכר – להמשכת ברכה בכל המצטרך, הן בעניינים רוחניים והן בעניינים גשמיים, הן בעניינים הקשורים עם הנשמה והן בעניינים הקשורים עם הגוף.

ז. כאמור לעיל, הנה אתם הילדים, הנכם אלו שעיני הכול נשואות אליכם, מתוך תקווה, שאתם תעמידו את העולם היהודי ואת העולם בכלל, שהנהגתו תהיה באופן של הוספה בטוב, ללא מלחמות וללא פחדים וחרדות, וינצלו את כל הכוחות כדי להוסיף באור, יופי, טהרה וקדושה בכל העולם.

ובכן: תתחילו אתם לפעול בתכלית התוקף ומתוך המרץ וההתלהבות שבטבע הנוער והילדים, ובכך תשפיעו גם על המבוגרים, ועד לזקנים ביותר, שגם הם יודבקו מההתלהבות שלכם, ויפעלו בעולם להיות לדירה לו יתברך – עולם של שלום, עולם של טהרה ועולם של קדושה.

ועל-ידי זה הנה במהרה בימינו, בעגלא דידן, בימינו ממש, יבוא אליהו הנביא, "מבשר טוב משמיע שלום"9, ויבשר על ביאת משיח צדקנו, שבקרוב ממש יוציאנו מן הגלות, ויביאנו אל הגאולה האמיתית והשלימה, לארץ הקדושה, אמן.

* * *

ח. נמצאים10 אנו בימי הספירה, המקשרים את חג הפסח – בו יצאו בני-ישראל מגלות מצרים, עם חג השבועות, "זמן מתן תורתנו", בו קבלו ישראל את התורה מהקב"ה על-ידי משה רבנו.

בשני המאורעות האלה – בגלות ויציאת מצרים, כמו גם בקבלת התורה – מספרים לנו חז"ל, שלילדים היתה זכות מיוחדת, ובהתנהגותם השפיעו מזכותם זו גם על העם כולו.

סיפורי התורה הם לא רק סיפורים גרידא, אלא גם הוראה, שכך צריכים להתנהג בשנים הבאות ובדורות הבאים, שעל-ידי התנהגות כזו יביאו ילדי ישראל אושר להוריהם, משפחותיהם ולכל העם כולו.

* * *

ט. גלות מצרים היתה אחת מהגלויות הקשות ביותר, בה היו גזירות מיוחדות על ילדי ישראל, והיו זמנים שגם הרגו, רחמנא-ליצלן, ילדי ישראל. ואף-על-פי-כן לא נפחד העם, לא הילדים ולא ההורים, והמשיכו בלימוד התורה אצל שבט לוי – ראשי הישיבות והמורים ("טיטשערס") בדור ההוא11.

ואחר כך היו ילדי ישראל אלה, הראשונים שהכירו בקדוש ברוך הוא12, כשיצאו ממצרים והגיעו לים סוף, שבו נסתיימה יציאת מצרים.

ואף בהיותם בגלות – לא שכחו ילדים אלה את ההבטחה של "פקד פקדתי"13, שבקרוב יגיע הזמן שהקב"ה יוציאם מהגלות. וצריכים הם להתכונן לכך, על-ידי לימוד תורת ה' וההתנהגות לפי מצוותיו יתברך.

* * *

י. גם בשבועות, "זמן מתן תורתנו", היתה לנערי ישראל זכות גדולה, והשפיעו מזכותם זו גם על הכלל כולו.

כשישראל היו צריכים לקבל את התורה, שאל אותם הקב"ה: במה הוא יכול להיות בטוח שישמרו ויקיימו את התורה כרצונו?

ענו לו ישראל: "בנינו ערבים בעדנו". הם יערבו לנו שנלמוד את התורה ונקיים את המצוות.

ועל-ידי ערבות זו הסכים הקב"ה לתת את התורה לישראל14.

יא. זוהי גם ההוראה בימינו אלה:

בחסד ה' נמצאים אנו כאן בגלות הרבה יותר קלה מגלות מצרים, אין גזירות איומות כאלו של הריגת ילדי ישראל ר"ל, אבל אף-על-פי-כן נמצאים אנו בגלות, ולכן ישנם כל הקשיים שיש לישראל להתנהג כמו שיהודי צריך להתנהג.

וילדי ישראל לא צריכים לשכוח שמצפים ומקווים אנו מדי יום ביומו לגאולה האמיתית, ושצריכים להתכונן לגאולה זו על-ידי התמדה ושקידה בלימוד התורה ועל-ידי שמירת המצוות שנמסרו לנו על-ידי התורה.

וכמו שאז על-ידי התנהגות ילדי ישראל יצא העם כולו מהגלות וקבל את התורה, כך גם כיום, בדורנו אנו, תלוי הדבר במדה רבה בהתנהגותם של ילדי ישראל, להחיש את הגאולה, שתבוא מה שיותר מהר הגאולה האמיתית על-ידי משיח צדקנו.

יב. בימי הספירה עצמם, עומדים אנו היום בל"ג בעומר.

ל"ג בעומר קשור ברבן שמעון בר יוחאי, אחד התנאים הגדולים ביותר שקמו לעם-ישראל. וביום זה – ל"ג בעומר – לימד וגילה עניינים עמוקים ביותר שבתורה, לתלמידיו, ועל-ידם לכלל-ישראל15.

ורבי שמעון בר יוחאי אמר16, שכך יהיה גם בדור בו תסתיים הגלות ובו יבוא המשיח, שבדור זה לא רק אנשים מבוגרים, אלא גם ילדים ילמדו העניינים העמוקים ביותר שבתורה17, ועל-ידי זה יביאו את הגאולה האמיתית.

יג. וזוהי הוראתם של ימי הספירה בכלל ול"ג בעומר בפרט, לילדי ישראל במיוחד:

ילדים צריכים לדעת, שבהם תלוי אושרו וגאולתו של עם-ישראל כולו. כשילדי ישראל יתנהגו כמו שצריכים להתנהג, בלימוד התורה וקיום המצוות, ישמעו בקול הוריהם, מוריהם וראשי ישיבותיהם, ויהיו לסמל ולדוגמא לחברי סביבתם, הנה התנהגות זו תביא את הגאולה להם ולעם-ישראל כולו.

שבקרוב ממש יבוא משיח צדקנו, ויוציא את כולנו, בתוך כלל-ישראל, מהגלות, ויוליכנו לארצנו הקדושה, במהרה בימינו אמן.

(משיחות ל"ג בעומר ה'תש"כ וה'תשי"ז; תורת מנחם, כרך כח עמ' 87-90; כרך כ עמ' 3-5)

___________________________

1)    ראה ספר "בין פסח לשבועות" פי"ח סל"ג-ד. פי"ט ס"ח-ט. וש"נ.

2)    ראה יבמות סב, ב ובמאירי שם (בשם הגאונים).

3)    ראה ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א, ו.

4)    ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ז.

5)    יבמות שם.

6)    ראה זח"ג רפז, ב. פע"ח שער ספה"ע פ"ז. ובכ"מ.

7)    ספרי עקב יא, כב. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.

8)    כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.

9)    ישעי' נב, ז.

10)  שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר (באידית), ונדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 555 ואילך. ובבטאון חב"ד חט"ו ע' מח ואילך (בלה"ק). הבא לקמן – רשימת השיחה בלה"ק, וניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

11)  ראה רמב"ן, בחיי וחזקוני עה"פ שמות ה, ד.

12)  סוטה יא, ב.

13)  שמות ג, טז.

14)  שהש"ר פ"א, ד (א). תנחומא ויגש ב.

15)  ראה זח"ג רפז, ב ואילך (באדר"ז).

16)  ראה זהר ח"ב קמז, א. ח"ג קנט, א.

17)  ראה זח"א צב, סע"ב. קיח, א.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)