השריש קנאות
"בקנאו את קנאתי בתוכם" (במדבר כה,יא). בקנאות, זו שפינחס קינא לה' והרג את זמרי, השריש פינחס "בתוכם", בתוך בני-ישראל, את מידת הקנאות לה', שלא יוכלו לסבול עוברי עבֵרה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
קנאות טהורה
קנאותו של פינחס הייתה לשם שמים בלבד, בלי שום תערובת של נקמה, כמו נקמתו של הקב"ה, שרחמיו על כל מעשיו ואת אשר יאהב ה' יוכיח. זו כוונת המילים "בקנאו את קנאתי" – קנאותו של פינחס הייתה דומה לקנאותו של הקב"ה.
(רבי יהושע מקוטנה)
השלום כאיזון
"לכן אמור: הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה,יב). מידת הקנאות ומידת השלום הן שתי מידות קיצוניות ומנוגדות. מאחר שבפינחס הייתה מידת הקנאות מן הדין להעניק לו את מידת השלום, כדי להטותו לדרך המיצוע.
(כתב סופר)
בזכות פינחס
רק בזכות קנאותו של פינחס היה הקב"ה יכול להמשיך בהשראת שכינתו בתוך בני-ישראל, ומשום כך "לא כיליתי את בני-ישראל בקנאתי".
(פניני התורה)
מיזוג ניגודים
מהות השלום היא מיזוג של שני ניגודים. מוצאו של פינחס אף הוא מיזג ניגודים: מצד אחד 'בן פוטי', ומצד שני מזרעו של אהרון. לכן "הנני נותן לו את בריתי שלום".
(תולדות יעקב יוסף)
כפרה על העם
"תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על בני-ישראל" (במדבר כה,יג). כאן למטה היה נראה שפינחס עשה את מעשהו מתוך קנאות, אבל באמת כוונתו הייתה לכפר על בני-ישראל. הוא מסר את נפשו על אהבת-ישראל.
(רבי ישראל מרוז'ין)
הברכה הדרושה
לאחר שפינחס הראה גבורה כזאת ומסירות-נפש רבה כל-כך בעבור בני-ישראל, הברכה שנזקק לה ביותר הייתה השלום. כי על-פי-רוב השכר שמקבלים בעבור זה הוא רדיפות ומחלוקת.
(רבי יונתן אייבשיץ)
לא פרש מן הציבור
התורה מספרת בשבחו של פינחס שקנאותו הייתה 'בתוכם' – בתוך כלל-ישראל. עבודתו הייתה בתוך כלל-ישראל, שלא פרש מן הציבור כדי לבנות במה לעצמו.
(רבי פינחס מקוריץ) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
