שבט מנשה התייחד משאר השבטים בקבלו נחלה משני עברי הירדן: חצי מהשבט קיבל נחלה ממזרח לירדן, לצד בני גד ובני ראובן, וחצי שבט קיבל את נחלתו בארץ כנען, עם יתר השבטים, לאחר כיבוש הארץ וחלוקתה על-ידי יהושע.
בקשתם של שבטי גד וראובן וחצי מנשה להתיישב בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ כנען, דורשת הסבר. לכאורה זה בדיוק היה חטאם של המרגלים שלא רצו להיכנס לארץ, והעדיפו להישאר במדבר. גם כאן בני גד וראובן וחצי מנשה תובעים: "אל תעבירנו את הירדן" - הם מבקשים להישאר מחוץ לארץ-ישראל. ממש חטא המרגלים במהדורה שנייה!
תיקון חטא המרגלים
הפלא הגדול הוא שמשה רבנו נענה לבקשתם. אמנם בתחילה גער בהם, אך לאחר מכן נעתר לבקשתם ונתן להם את עבר הירדן. מכאן שההפך הוא הנכון. אין כאן חזרה חלילה על חטא המרגלים, אלא תיקון חטאם, והתיקון בא על-ידי פעולה בכיוון ההפוך מזה של המרגלים.
המרגלים לא רצו לרשת את הארץ, ואילו שבטי ראובן וגד וחצי מנשה פעלו בכיוון ההפוך – הם שאפו לירושת הארץ השלמה. הלוא הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו את ארץ עשר האומות, ובפועל ניתנו לעם-ישראל ארצות שבעת עמי כנען בלבד, ואילו השלוש הנוספות (קיני קניזי וקדמוני) יינתנו רק בבוא הגאולה. שבטי ראובן וגד ביקשו להתחיל כבר עכשיו את כיבוש הארץ המובטחת לעתיד לבוא, ולכן ביקשו לגור באותן ארצות. בכך ביטאו את דבקותם בכיבוש הארץ, כתיקון חטא המרגלים.
דווקא הפעולות הללו מוכיחות שעם-ישראל תיקן את חטא המרגלים, וכדברי רש"י (במדבר כ,כב), שבתקופה ההיא "כל העדה כולם שלמים ועומדים להיכנס לארץ". אך זה לא היה תיקון החטא בלבד, אלא גם הכנה והכשרה לירושת הארץ כולה לעתיד לבוא (ראה 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 398).
השאיפה של מנשה
בין השבטים האלה יש מעלה מיוחדת לשבט מנשה, כפי שהרבי מליובאוויטש מבאר (התוועדויות תשמ"ה כרך ג, עמ' 1641 ואילך):
"בני גד ובני ראובן הייתה להם סיבה גשמית שהכריחה אותם לבקש נחלה בעבר הירדן – 'הארץ גו' ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה', כלומר, יש להם צורך ב'ארץ מקנה' כדי שיוכלו לרעות את מקנם... ואילו לבני שבט מנשה לא היה 'מקנה רב', ולא היה להם צורך ב'ארץ מקנה', כך שלא הייתה שום סיבה גשמית שהכריחה אותם לבקש נחלה בעבר הירדן. הסיבה היחידה לבקשתם לנחול גם בעבר הירדן – לא הייתה אלא מפני שרצו לנחול מעין ודוגמת הנחלה דלעתיד לבוא!
"שבט מנשה רצה שנחלתו בארץ תהיה מעין ודוגמת נחלת הארץ דלעתיד לבוא, ולכן, בידעו שלעתיד לבוא יקבלו בני-ישראל ארץ עשר אומות, הן שבע אומות שבארץ כנען והן כל האומות שבעבר הירדן (כולל ארץ קיני קניזי וקדמוני) – ביקש לנחול 'ב' חלקים בארץ, חציו בעבר הירדן וחציו בארץ כנען' (כמאמר המדרש, במדבר רבה פרשה יד,ז בסופו), מעין ודוגמת הנחלה דלעתיד לבוא!".
ומזה עלינו ללמוד הוראה עד כמה יש להשתוקק לגאולה העתידה: "למנשה לא היה כל צורך בנחלה בעבר הירדן; הוא מצידו, מצד צרכיו האישיים, היה יכול לנחול בארץ כנען יחד עם כל בני-ישראל, ללא כל צורך שחצי שבט יצטרף לבני גד ובני ראובן. דבר אחד בלבד היה אכפת ונוגע למנשה – הגאולה דלעתיד לבוא...
"יהודי יכול להימצא במעמד ומצב טוב ונעלה, הן בגשמיות והן ברוחניות, לומד תורה ומקיים מצוות מתוך הרחבה; אבל כיצד יכול הוא לנוח ולשקוט כאשר עדיין לא באה הגאולה האמיתית והשלמה?!... הייתכן שאינו מרעיש עולמות בקריאה וזעקה 'משיח עכשיו'?!"... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
