שאלה: מה עניינו של 'עירוב תבשילין' שעושים השנה בערב ראש-השנה?
תשובה: כאשר חג חל בערב שבת מתעוררת שאלה בדבר בישול (ומלאכות אחרות) בחג לצורך השבת. מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת.
על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת, ועל-ידי כך מותר להוסיף לבשל ולאפות ולהדליק נרות וכו' גם בחג לצורך השבת.
וכך עושים זאת:
לוקחים בערב החג חתיכת בשר או דג (או תבשיל אחר) בנפח 27 סמ"ק לפחות (קרוב לנפח של קופסת גפרורים רגילה), וכמו-כן חלה, לחמנייה או פיתה בנפח 54 סמ"ק. מניחים אותן בצד ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת". את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג.
רב העיר או הקהילה (ולמנהג חב"ד – כל אדם) נוהג לעשות את עירובו באופן שעל-ידי כך הוא מזכה ומוציא ידי חובה את כל מי ששכחו לעשות 'עירוב'.
חשוב לדעת שה'עירוב' מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר ליהנות מהן בחג עצמו, אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול ביום שישי בסוף היום. בקביעות כמו השנה יש לזכור שה'עירוב' מתיר הכנה מיום-טוב שני לשבת, אבל לא מיום-טוב ראשון לשני. לכן מדליקים את נרות יום-טוב שני רק ביום חמישי בערב, אחרי צאת הכוכבים, ומאש קיימת כמובן.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תקכז ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
