שאלה: במה שונה הבדלה זו, של יום-הכיפורים שחל בשבת, מכל הבדלה של מוצאי שבת?
תשובה: מכיוון שזו הבדלה בצאת יום-הכיפורים, נוסף על השבת, יש דברים השנויים במחלוקת.
ברכת הבשמים: בשבת רגילה מברכים על הבשמים בתוך ההבדלה, כדי להשיב את 'הנשמה היתרה' של השבת שהלכה לה. ביום-כיפורים רגיל לא תיקנו ברכה זאת (ולכן אם תיאמר הברכה – יהיה בכך הפסק בין ברכת היין לשתייתו). לפי הרמב"ם, הטור והשולחן-ערוך, אין מברכים גם הפעם על הבשמים, לפי שאין ביום זה נשמה יתרה מפני התענית, וכן נהגו הספרדים. אבל רבים מהראשונים והאחרונים חלקו על זה, ומהם שכתבו שאדרבה, בוודאי הייתה ביום זה נשמה יתרה, והאשכנזים וחב"ד נהגו כמותם. ספרדי שרצונו להחמיר ולברך על הבשמים, יעשה זאת אחרי ברכת 'על הגפן' שלאחר שתיית יין ההבדלה.
ברכת הנר: במוצאי שבת רגילה מברכים על האש, אך במוצאי יום-הכיפורים יש לחַזר אחרי נר דולק, כדי להדגיש שהיום נאסר להדליק אור. יש לברך ברכת 'בורא מאורי האש' על נר ששָׁבַת, היינו נר שדלק מערב יום-הכיפורים, או לפחות על נר שהודלק ממנו.
אם אין נר כזה – במוצאי יום-כיפורים רגיל אין מברכים על מאורי האש, אבל כשיום-הכיפורים חל בשבת, לדעת המשנה ברורה, כף החיים וילקוט יוסף, באין-ברירה מברכים על נר שהודלק מגפרורים, כרגיל. אך לפי אדמו"ר הזקן אין לברך עליו.
מקורות: רמב"ם הל' שבת פכ"ט הכ"ח. טושו"ע סי' רחצ ס"א וסי' תרכד ס"ג, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן, משנ"ב ושעה"צ וכף החיים שם. ש"ש כהלכתה (ח"ב) פ"ס סכ"ג, נטעי גבריאל הל' יוה"כ פרק סז, ילקוט יוסף ח"ה (מועדים) עמ' 115, קיצור שו"ע עם הגהות 'דרכי הלכה', סי' קלג אות לז, וש"נ.
תיקון: 'עירוב תבשילין' מתיר לעשות דברים בחג לצורך השבת, ולא בשבת לצורך החג, כפי שנדפס בטעות בגיליון הקודם. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
