כעין תדורו
תנו רבנן: 'תשבו' כעין 'תדורו'. כיצד? – היו לו כלים נאים, מעלן לסוכה. מצעות נאות, מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה.
(סוכה כח,ב)
הכול מוקף
מצוות סוכה שונה מכל המצוות האחרות. אין היא קשורה באיבר פרטי שבו מקיימים את המצווה, אלא היא מקיפה את כל גופו של האדם. כמו-כן, בסוכה צריך להיות "תשבו כעין תדורו", שכל ענייני האדם שהוא עושה בביתו עליו לעשותם בסוכה. זו אפוא מצווה הכוללת את כל ענייני האדם.
(לקוטי שיחות)
איך אפשר להצטער
רבי מנחם-מנדל מקוצק היה יושב בסוכה אפילו בשעה שירדו גשמים. הוא היה אומר: יהודי המסוגל להרגיש בסוכה את הגשם ולהצטער על כך – באמת אינו ראוי לשבת בסוכה.
ריקנות מסוכנת
סכך פסול אינו פוסל את הסוכה אלא אם כן יש בו ארבעה טפחים, אולם אוויר ריק, בלי סכך, פוסל את הסוכה בשיעור קטן יותר. מכאן שאדם ריק, ההולך בטל, גרוע מעובר עבֵרה.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
כוח מהסוכה
תובעים מיהודי שכל ענייניו יהיו קשורים עם הקב"ה. לא רק בשעת לימוד התורה והתפילה, אלא גם בשעה שהוא עוסק ב'עובדין דחול'. עליו לקשר את כל מעשיו עם הקב"ה. הכוח לכך ניתן ממצוות סוכה, שבה היהודי מקיים את מצוות ה' גם באכילתו ובשתייתו.
(תורת מנחם)
טלטלת הסוכות
אחרי התשובה של יום-הכיפורים בא חג-הסוכות שבו מנענעים את הלולב. הנענוע והזעזוע מסמלים שהתשובה צריכה לטלטל את האדם ולזעזע אותו.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
שמחה שבעה ימים
ראש-השנה, שהוא יום של תחנונים ושבירת הלב, נקבע ליומיים. יום-הכיפורים, שהוא יום של תענית, סליחה ומחילה, אינו אלא בן יום אחד. אבל סוכות, שהוא זמן שמחתנו, אמרה התורה לחוג אותו שבעה ימים. כי רצון הבורא שישראל יהיו שרויים בשמחה.
(רבי שמשון רפאל הירש)
להזמין שמחה
חג-הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו'. 'זמן' מלשון זימון והזמנה. בחג-הסוכות מזמינים ומקבלים שמחה לכל ימות השנה.
(עיטורי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
