צעקת 'יהי אור'
"ויאמר אלוקים יהי אור, ויהי אור" (בראשית א,ג). כאשר אדם אומר וצועק: "אלוקים, יהי אור!", מיד "ויהי אור".
(אילנא דחיי)
אור בתוך החושך
"ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך" (בראשית א,ד). גם בעמקי החושך שורה נקודת אור, ועל האדם מוטלת העבודה להבדילה ולהעלותה מתוך החושך.
(תולדות יעקב יוסף)
צדיק גוזר
הצדיקים הם בבחינת 'אלוקים', כפי שנאמר (שמות ז) "ראה נתתיך אלוקים לפרעה". כאשר הצדיק רואה שחסר לאדם דבר-מה בגשמיות או ברוחניות, והוא אומר וגוזר "יהי אור", אזיי – "ויהי אור" – אמירתו מתקיימת.
(כתר שם טוב)
רז בזר
'אור' בגימטרייה 'רז' וכמו-כן 'זר'. עבודת הצדיקים היא לגלות את ה'רז' הטמון גם ב'זר', ואז נעשֶה אור.
(הבעל-שם-טוב)
צער הצמצום
כל מקום שנאמר 'ויהי', אינו אלא לשון צער. מהו הצער בבריאת האור? אלא כדי שיתהווה מאורו יתברך הבלתי-מוגבל אור מוגבל, שיהיה לפי יכולת הקיבול של העולם, חייב להיות 'צמצום'. לכן נאמר 'ויהי', לשון צער, כי הצמצום מסתיר את האור הבלתי-מוגבל.
(אור תורה)
קביעת המטרה
תועלתו של האור היא כשיש נבראים הנהנים ממנו. אם-כן, מדוע נברא האור קודם כל מעשה בראשית? אלא תחילה קבע הקב"ה את מטרת בריאת העולם – "ויהי אור". זו המטרה והכוונה של כל הבריאה, להאיר את חשכת העולם.
(לקוטי שיחות)
האור הגנוז
"וירא אלוקים את האור כי טוב" (בראשית א,ד). אור שברא הקב"ה ביום הראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיוון שהסתכל הקב"ה באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה, שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו, והתקינו לצדיקים לעתיד לבוא.
(מדרש רבה)
בזכות הצדקה
אף-על-פי שהקב"ה גנז את האור בעבור הצדיקים לעתיד לבוא, הרי על-ידי הצדקה שיהודי עושה, הוא מושך את האור הזה מלמעלה, שגם עכשיו הוא יהיה גלוי למטה.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
