שאלה: שנת תשע"ב היא 'שנת מעשר שני'. מה משמעות הדבר?
תשובה: שנה זו היא הרביעית במניין שבע השנים שהחל אחר שנת השמיטה האחרונה (תשס"ח). בשנה הראשונה והשנייה והרביעית והחמישית למניין זה מפרישים מיבול הארץ, בין השאר, 'מעשר שני', ואילו בשנה השלישית והשישית לשמיטה מפרישים במקומו 'מעשר עני'.
קביעת שנת המעשר משתנה בין סוגי היבולים. בירקות קובעת הלקיטה מהשדה – כל מה שנלקט מא' בתשרי ואילך שייך לשנת המעשר החדשה. בתבואה וקטניות הדבר נקבע על-פי 'שליש' (ההבשלה, ולדעה אחרת הגודל הסופי). מה שכבר הגיע ל'שליש' לפני ראש-השנה –עדיין שייך לשנה הקודמת. בפירות האילן צריך ה'שליש' האמור להיות אחרי ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. פירות שכבר הגיעו ל'שליש' לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה הקודמת. למעשה, הפירות החדשים יגיעו לשוק סמוך לאדר-ניסן.
ה'מעשר שני', לאחר הפרשתו, נשאר ברשות בעליו, אבל נאמר עליו (ויקרא כז,ל) "לה' הוא" ויש בו קדושה. החיוב המקורי הוא לאוכלו בתוך חומות ירושלים, כשהאדם האוכל והפרי טהורים, אך מפורש בתורה (דברים יד), שאם קשה להעלות את הפרי לאוכלו בירושלים, אפשר לפדותו במטבע.
כך עושים בפועל – פודים את פירות 'מעשר שני' על כסף בשווי 'פרוטה'. מאחר שערך ה'פרוטה' משתנה, ומפני עוד סיבות, עדיף להיות מנוי ב'קרן המעשרות' של אחד המכונים העוסקים בהלכה בחקלאות. המנוי מפריש ופודה בעצמו, והקרן שומרת בעבורו 'פרוטות' המספיקות לפדיונות רבים מדי יום ביומו.
מקורות: רמב"ם הל' מע"ש פ"א-ד. הל' אישות פ"ה ה"ד. שו"ע יו"ד שלא,יט.קכה ואילך. 'משפטי ארץ' הל' תרו"מ פ"ח ס"ה ואילך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
