שאלה: מדוע כמה וכמה עדות נמנעות מאכילת קטניות בפסח?

תשובה: מנהג עתיק, בן למעלה מ-750 שנה, בקהילות אשכנז, להימנע בפסח מאכילת אורז וקטניות, וכן מוצרים המיוצרים מהם, מכיוון שעלולים לטעות ביניהם לבין מיני דגן.

במקצת עדות המזרח לא נתקבל מנהג זה, או נתקבל חלקית (נמנעים מקטניות יבשות ואוכלים את הטריות, או נמנעים מאורז ואוכלים קטניות, ועוד). אך גם למתירים חובה לזכור שהקטניות והאורז צריכים להיות בהכשר מוסמך ובהשגחה מעולה מיוחדת לפסח, כדי לוודא שלא נארזו עם חמץ ושלא נתערב בהם חמץ.

מהמינים הכלולים באיסור זה ומוצריהם: אורז, אפונה, חומוס, חילבה, חמניות, גרעינים שחורים (אגב, הגרעינים הקלויים במלח עלולים להיות חמץ גמור בשל תערובת קמח במלח), חרדל, כוסמת, כרכום, לוביה, סויה (שמן, מרגרינה, לציטין), עדשים, פול, פרג, פשתן, קימל, שומשום, שעועית, תירס (גלוקוזה, עמילן, פופקורן, קורנפלור).

בבוטנים נהגו רבים להקל. כמו-כן התירו פוסקים רבים שמן כותנה ושמן חריע, שגרגיריהם אינם נאכלים, ויש מחמירים.

אין אוסרים להשתמש בקטניות ובאורז למזון תינוקות, בכלים מיוחדים, או לצרכים שאינם לאכילה. מבוגר שיש לו בעיה רפואית מוטב לו להעדיף קטניות שאינן דומות לדגן מאורז ודוחן הדומים לחמץ, אולם בילדים (עד גיל שש-שבע) אין מנהג קטניות מלכתחילה ואין העדפה למין אחד על משנהו.

אגב, בבדיקות שנערכו אשתקד וגם השנה הוכח שקשה מאוד לברור מגרגירי התבלין כמון את גרגירי שיבולת-השועל ושברי החיטה המצויים בהם. לכן אסרה הרבנות הראשית את אכילת הכמון בפסח, לכל העדות.

מקורות: סי' תנג ס"א בהג"ה ונו"כ, שו"ע-הרב ס"ג-ה. כף החיים ס"ק כז. ראה 'סידור פסח כהלכתו' ח"א פט"ז.