הגמרא קובעת כלל: "אם ראית רשע שהשעה משחקת לו – אל תתגרה בו". אולם הכלל הזה אמור רק על צדיק שאינו גמור. מי שעדיין לא זיכך את עצמו כראוי – יכולה להיות לרע אחיזה בו, והכוחות השליליים עלולים להתגנב אליו. לכן עליו להיזהר ולא להתגרות ברשע כשהשעה משחקת לו, כי יכולים לומר לו: תקן עצמך תחילה.
לעומת זה, צדיק גמור אין לו לחשוש כלל מפני הרשע, ואפילו כשהשעה משחקת לו. מי שהוא טהור וקדוש לגמרי, אין לרע ולענייני העולם כל אחיזה בו, ולכן הוא יכול לפעול ככל הדרוש בלי לחשוש כלל מהרשע.
מדוע חשש יעקב?
על-פי זה מתעוררת שאלה על המסופר בפרשתנו: יעקב אבינו עושה מאמצים מיוחדים כדי לרַצות את עשיו, הוא שולח לו מנחה מכובדת ואומר: "אכפרה פניו... אולי יישא פניי". למה היה יעקב צריך לרַצות את עשיו, והלוא הוא היה צדיק גמור והיה לו הכוח להתגרות בעשיו ולהכניע אותו?!
בתחילת הפרשה יעקב אומר: "עם לבן גרתי", ובכך הוא רומז ל"תרי"ג מצוות שמרתי". הוא השלים את עבודתו ואת תפקידו, כמו שהפרשה מספרת: "ויבוא יעקב שלם". כמו-כן נאמר עליו כי "מיטתו שלמה", שכל בניו צדיקים, ואף זה מעיד על היותו צדיק גמור ושלם בעבודתו. מדוע אפוא חשש כל-כך מפני עשיו?
בירור עשיו
יתרה מזו: יעקב כבר היה מוכן לגאולה השלמה, כפי שהוא רומז בדבריו אל עשיו: "ויהי לי שור וחמור", ואומר המדרש: "וחמור – זה מלך המשיח, שנאמר 'עני ורוכב על חמור'". כלומר, יעקב מודיע לעשיו שהוא כבר השלים את כל העבודה והוא כבר מוכן לגאולה. וכי במצב כזה עליו לחשוש מפני עשיו?
אלא שדאגתו של יעקב לא הייתה לעצמו בלבד. אכן, הוא עצמו היה יכול להתמודד עם עשיו ולהכניע אותו. אולם יעקב רצה לברר את עשיו, כדי שגם עשיו, מצד עצמו, יגיע להכרה באמת ובטוב. לכן חיפש דרכים לרַצות אותו ולהפוך את ליבו, כדי שישלים עמו באמת, כמו שנאמר: "וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו... ויישקהו".
בירור העולם
כך תבוא גם הגאולה האמיתית והשלמה. אמנם הגאולה עצמה תבוא בדרך ניסית, כמו שהרמב"ם מתאר שהמשיח יחזיר את כל ישראל לדרך התורה ויילחם את מלחמות ה', וניצחונו יהיה ניסי – אולם ההכנה לגאולה צריכה להיעשות על-ידי שהעולם עצמו מזדכך ובא לידי הכרה באמיתות הקדושה, האמת והטוב.
לכן חיוני לפעול בדרכי הטבע ובתוך גדרי העולם, כדי שהעולם מצד עצמו ישתנה ויתעלה. אמנם הגאולה תבוא בתהליך ניסי ולמעלה מדרך הטבע לגמרי, וברגע אחד עוברים מחושך כפול ומכופל אל הגאולה האמיתית והשלמה, אבל ההכנה לזה צריכה להיות על-ידי עשייה בתוך גדרי הטבע. זו גם השלמות של ימות המשיח שאז "גם אויביו ישלים איתו" (עם המשיח), ואז יקויים הייעוד: "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה... לעובדו שכם אחד".
(תורת מנחם כרך לח, עמ' 267) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
