חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האש בבית-אורן הולידה בית-כנסת
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1303 - כל המדורים ברצף
כשיהיה אור לא יהיה חושך
יש חדש
הלחץ הקשה מכל הגזֵרות
חנוכה
יאמר לחומץ וידלק
עזות כנגד עזות
דמות במרתף / סיפור לחנוכה
קליפת יוון
האש בבית-אורן הולידה בית-כנסת
שימוש בנרות חנוכה

זה קרה כמה ימים אחרי השרֵפה ביערות הכרמל, בדיוק לפני שנה, שבה נספו למוות ארבעים וארבעה בני-אדם ועלו באש עשרות בתים. קבוצת יהודים מניו-ג'רסי שבארה"ב ביקרה בבית-אורן, מתוך נכונות לעזור בשיקום היישוב.

מספר מוטי דגון (53), מוותיקי היישוב ומורה-דרך במקצועו: "בפגישה שאלו חברי המשלחת: 'מה חסר לכם? מה נוכל לתרום לכם כדי להתחיל בשיקום?'. יו"ר ועד היישוב השיב: 'חסר ליישוב ספר-תורה'. שאר הנוכחים במפגש הסכימו אף הם לדבריו. היישוב כבר קיים שבעים שנה, ומעולם לא היה כאן בית-כנסת או ספר-תורה. זה מה שהם הרגישו שחסר לנו. למה לא ביקשו עשרת-אלפים דולר – קשה לי להסביר. זה מדהים".

צוואה מפתיעה

כמה חודשים לאחר-מכן התקשר אחד מראשי הקהילות בניו-ג'רסי אל יו"ר הוועד. "זוכר אותנו מהביקור?", שאל. "אחרי מאמצים הצלחנו להשיג לכם ספר-תורה בן מאה שנה ובקרוב נשלח לכם אותו", אמר.

ההתרגשות של התושבים הייתה גדולה, אבל לא מושלמת, מכיוון שלא היה להם בית-כנסת. "שאלנו את עצמנו: מה טעם לספר-תורה בלי בית-כנסת?", מספר דגון. התפנית המפתיעה לא איחרה לבוא. "כמה ימים אחרי שקיבלנו את הבשורה נפטרה אחת מוותיקות היישוב, הגב' ברטה בן-חיים. בצוואתה ביקשה שבביתה ייפתח בית-כנסת. יד ההשגחה הייתה מדהימה – בתוך זמן קצר קיבלנו גם ספר-תורה וגם בית-כנסת".

חג ביישוב

היישוב לבש חג ביום שבו נערכה החגיגה המשולבת של חנוכת בית-הכנסת והכנסת ספר-התורה. "כולם כאן בכו מהתרגשות", מתאר דגון. "האירוע סימל פריחה חדשה, עידן חדש. כעת יש תפילות קבועות בבית-הכנסת, בעיקר בשבתות, אבל אולי בהמשך זה יתרחב".

דגון מתגורר סמוך לבית-הכנסת. "נוסף על התפילות הקבועות, עצם הנוכחות של בית-הכנסת ביישוב עושה לנו טוב בלב. זה דבר שלא היה לנו, וכעת אנחנו מבינים כמה הוא היה חסר".

שעשה ניסים

גם עכשיו, שנה אחרי-כן, מלאכת השיפוץ והשיקום טרם הסתיימה. "הרשויות לא סייעו לנו כל-כך כפי שהבטיחו", מוחה דגון. וכשהוא מדבר על הנזקים, הוא חוזר ללילה השחור ביישוב. "ראינו את האש מתקרבת במהירות. לא הערכנו את עוצמתה. כשהאש התקרבה, כבר היה מאוחר מדיי. ניסינו להוציא כל מה שאפשר מהבית. כולם פה נמלטו, ורק אנחנו נשארנו. שעות רצנו בין הבתים וכיבינו את הגיצים – מה שהציל בתים רבים". על-אף השרֵפה, דגון חושב שצריך להסתכל קדימה: "למזלי לא איבדתי את ביתי, אבל ביתו של בני עלה בלהבות ולא נשאר ממנו זכר. לא פשוט לאבד בית, אבל האנשים ממשיכים קדימה ולא שקועים בעבר".

דגון אומר שכשידליק את הנר הראשון של חג-החנוכה, ביום שלישי השבוע, יכוון היטב במילים "שעשה ניסים לאבותינו". "נס גדול היה פה. איבדנו בתים, אבל קיבלנו חיים חדשים. הייתה כאן סכנת נפשות גדולה, וברוך השם איש מהיישוב שלנו לא נפגע", הוא מסיים.


דגון על רקע בית-הכנסת. "חיים חדשים" (צילום: יעקב לנדרמן)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)