פעמים רבות מוזכר בתורה 'יום הדין הגדול' שעתיד להתקיים לעתיד-לבוא. על יום זה נאמר (מלאכי ג,כג): "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". הרמב"ן (בשער הגמול) מבאר, שיש שלושה מועדים כלליים של דין ומשפט: א) בעולם הזה, כמו המשפט שיש בכל ראש-השנה, שבו נידונים חיי האדם בעולם הזה; ב) בעולם הבא, שזה הדין שנידונה בו הנשמה לאחר צאתה מהגוף; ג) לעתיד לבוא, והוא 'יום הדין הגדול'.
על יום זה נאמר גם-כן (מלאכי ג,יט): "הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים וכל עושי רשעה ולהט אותם היום הבא". ובהמשך לכך נאמר: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה". חז"ל (נדרים ח,ב) פירשו זאת, שלעתיד-לבוא "הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה – צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה".
כך גם נאמר במכילתא (בשלח ויסע פרשה ד): "אם תזכו לשמור את השבת, תינצלו משלוש פורענויות – מיומו של גוג, ומחבלו של משיח, ומיום דין הגדול".
לא יידח ממנו נידח
מתי יהיה יום הדין הזה? מדברי כל המפרשים עולה, שזמנו של יום הדין אינו בימות המשיח אלא בתחילת תקופת תחיית המתים. הרמב"ן אומר: "אחרי-כן יבואו ימי המשיח... ובסופן יהיה הדין ותחיית המתים". לדבריו, בדין זה יישפט האדם "אם ראוי לתחיית המתים ולנועם הגוף והנפש באותו זמן". על כך נאמר בדניאל (יב,ב): "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה – לחיי עולם, ואלה – לחרפות לדראון עולם".
מי יהיה נידון בדין הזה? לדעת הרמב"ן, הדין יחול על הכול. כל אדם יישפט מחדש על-פי מעשיו. אך מאחר שזה יהיה לאחר ימות המשיח, שיתקן את העולם כולו, ולאחר ביאת אליהו הנביא (שבא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא"), שישיב "לב אבות על בנים", הרי אז כבר ישובו הכול בתשובה ותתקיים ההבטחה "לא יידח ממנו נידח", וכל ישראל יהיו בחזקת צדיקים וראויים לתחיית המתים. כך נאמר במדרש שמואל (תחילת מס' אבות): "בהכרח יהיו כולם צדיקים, לפי שהוא יתברך חשב מחשבות לבלתי יידח ממנו נידח".
נראה אפוא, שבכל מקום שנאמר 'צדיקים' באשר לדין ומשפט זה ("צדיקים מתרפאין בה" וכדומה), הכוונה לכל אחד ואחד מישראל, שכבר יהיה אז בדרגת צדיק. 'רשעים' – אלה רשעי אומות-העולם, שאכן יקבלו אז את עונשם.
עונש לרשעי הגויים
האר"י ז"ל סבור, שכל הדין והמשפט הזה אינו אמור כלל על עם-ישראל, שכן כל יהודי שהיה בו חטא כלשהו כבר טוהר ממנו: "מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום-הכיפורים וייסורים ממרקים כו', ואחר-כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נידונית ביום-הדין הגדול?". מסקנתו של האר"י ז"ל היא: "יום הדין הגדול אינו אלא לאומות-העולם" (דבריו הובאו בספר נשמת חיים מאמר א, פרק יז).
ברוח זו כותב גם רבי יצחק אברבנאל (מעייני הישועה, המעיין השמיני, סוף תמר ז), שאין מקום לדין ומשפט נוסף אחרי המשפט שיש על האדם בעולם הזה ובעולם הבא. הוא שואל בתמיהה – האם האדם עשה מצוות או עבֵרות אחרי שנשפט לאחר מותו, שיש מקום לדונו מחדש?! על-כן הוא סבור שאין לפרש את 'יום הדין' הזה במובן של דין ומשפט, אלא במשמעות של עונש ונקמה באומות – "הדין שזכר כאן הוא העונש שיעניש הקב"ה את האומות ויבטל ממשלתם". לדבריו, אז יקים הקב"ה לתחייה גם את רשעי הגויים שכבר מתו, "כדי שיקבלו עונשם לעיני החיים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
