חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יהודי מחולל 'תחיית המתים'
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1305 - כל המדורים ברצף
היחיד כמייצג של ציבור שלם
יש חדש
יהודי מחולל 'תחיית המתים'
יהודה
חיים אמיתיים
תפילה חיובית
טעות בזיהוי
הקץ הועלם
נשמה חדשה של צייר
פרוכת לארון

כשהתורה מספרת על פטירתו של יעקב אבינו היא משתמשת בביטוי "ויגווע" ואין היא אומרת "וימת", כפי שנאמר בכל מי שהתורה מספרת קודם לכן על מיתתו. אומרת על כך הגמרא: "יעקב אבינו לא מת". הגמרא מקשה מיד: וכי לחינם ספדו אותו וחנטו אותו וקברו אותו? והגמרא משיבה: "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים".

לכאורה יש כאן דבר והיפוכו: אומרים שספדו הספדנים וחנטו החונטים וקברו הקברנים, ומזה עולה שאכן יעקב אבינו נפטר; ובה-בשעה אומרים ש"הוא בחיים" מכיוון ש"זרעו בחיים". איך שני אלו מתיישבים?

הגשמיות חולפת

אלא שזה כוחו של יהודי שביכולתו לחולל 'תחיית המתים', ולהפוך דבר שמצד עצמו הוא בבחינת 'מוות' – לדבר 'חי'. ואמנם זו מהות עבודתנו בעולם הזה – לפעול בירור וזיכוך בעולם, והגילוי של העבודה הזאת יהיה לעתיד לבוא, בזמן תחיית המתים.

ענייני העולם מצד עצמם אין להם קיום נצחי, והם חולפים ועוברים. גם בשעה שהאדם משתוקק מאוד לדבר גשמי, ואפילו בשעה שהתאווה לאותו דבר ממלאה אותו – הוא יודע שהדבר הזה לא יישאר עמו לנצח, אלא הוא חולף ועובר, ויבוא זמן שגם הוא-עצמו כבר לא יתענג ממנו.

נצחיות לחפצים גשמיים

אולם כשיהודי לוקח דבר גשמי ומקשר אותו עם הקב"ה, על-ידי שהוא מקיים מצווה בחפץ הגשמי – הוא מעלה ומרומם את החפץ הגשמי למעלה ממגבלות הזמן ונותן לו תוקף נצחי. החפץ הזה מתקדש ומתקשר עם הקדושה האלוקית שאין בה שינויים ושהיא קיימת לנצח. היהודי פועל אפוא עניין של 'תחיית המתים' בדברים הגשמיים.

ולכן אף-על-פי שנוצר אצל יעקב מצב שעל-פי התורה היו צריכים לספוד לו ולקבור אותו, הרי 'זרעו', ההולכים בדרכו ומתקשרים עם הקב"ה, פועלים שיתבטל עניין המיתה אצל יעקב למפרע, ושיתברר ש"אף הוא בחיים".

החליף לבוש

משל למה הדבר דומה, לאדם שפושט את בגדיו כדי ללבוש בגדים נאים הרבה יותר. אמנם באותו רגע שפשט את בגדיו נשאר עירום, וחסרה לו מעלת הלבושים, אבל מכיוון שלאחר מכן לבש בגדים חשובים ונאים יותר – הרי מלכתחילה לא היה כאן עניין של חיסרון, אלא להפך, הוא נתעלה למדרגה עליונה יותר.

כך אצל יעקב: גופו היה טפל לנשמתו, ולא היה אלא כבגד ולבוש. כאשר נפטר, נוצר לרגע מצב של חיסרון והעדר הלבוש, ולכן היו צריכים לספוד לו ולקבור אותו. אולם מיד אחר-כך התברר ש"זרעו בחיים" – החיים האמיתיים של יעקב, כפי שנטע אותם בבניו, נמשכים ומתעצמים, ובניו מגדלים בנים ובני בנים ההולכים בדרכו של יעקב. ואז התברר שפשיטת הלבוש של הגוף הייתה כדי ללבוש לבוש נעלה לאין-ערוך, וממילא "אף הוא בחיים".

(תורת מנחם כרך לו, עמ' 102)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)