שאלה: כמה אנשים צריכים לעמוד סמוך לבימה בשעת קריאת התורה?
תשובה: בתלמוד הירושלמי נאמר שלא יעמוד הקורא בתורה ויקרא וגם יתרגם (כמנהגם אז) לבדו, אלא "כשם שניתנה התורה על-ידי סרסור [=מתווך], כך צריך לנהוג בה על-ידי סרסור [=מתורגמן]". אך ברמב"ם ובשולחן ערוך נפסק יותר מזה - שלא יקרא הש"ץ לבדו, אלא יעמוד אחר עמו.
בתוספתא אמרו: "חזן הכנסת העומד לקרות, אחד עומד ומחזֵן עליו עד שיקרא". פירש הר"ן, כדי שלא ייראה כאילו אין כאן ש"ץ (=גבאי, המעלה את הקרואים). במסכת סופרים מדברים על שלושה: "אינו מן המובחר שיעמוד החזן יחיד לפני התיבה, אלא שיעמדו עמו אחד לימינו ואחד לשמאלו, כנגד שלושה אבות".
הלבוש פירש, שהגבאי, הרשאי להעלות מי שירצה, הוא כביכול במקום הקב"ה, והקורא הוא הסרסור במקום משה, והעולה הוא המקבל את התורה במקום כל ישראל ובשליחותם.
ברוב קהילות ישראל נהגו שהקורא עומד משמאל הבימה, העולה עומד לימינו והגבאי משמאלו, והעולה שסיים עומד מימין העולה הנוכחי (ויש שנהגו שיהיו תמיד ארבעה אנשים ליד הבימה).
לכן אם הגבאי נקרא לעלות לתורה, ילך מי שעלה לפניו (או מישהו אחר) ויעמוד במקומו.
בכל מקרה, חשוב מאוד שאחד האנשים (כגון הגבאי) יעקוב אחר הקריאה, ויעיר ויתקן כפי הנדרש.
מקורות: ירושלמי מגילה פ"ד ה"א. תוספתא שם פ"ג הי"ג. מסכת סופרים פי"ד הי"ד [ה"ט]. רמב"ם הל' תפילה פי"ב ה"ז. שו"ע או"ח סי' קמא ס"ד, לבוש, משנ"ב וערוה"ש שם, ופסקי תשובות ס"ק ג, וש"נ. וראה שו"ע הקצר פל"ה ס"ד וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
