חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:44 זריחה: 5:35 י"א בסיון התש"פ, 3/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסכת פסחים
ניצוצי רבי

כמה פעמים, בעיקר בהתוועדויות י"א בניסן, ערך הרבי 'סיום' על מסכת פסחים * הרבי מגיב במכתב להערות על ה'הדרן' * תשובה בכתב-יד-קודש להודעת הישיבות על החלטתן ללמוד בשנה הבאה מסכת פסחים * איזה ספר הורה הרבי להחתים בחותמת כדי לשנות את מילות הסיום שלו?

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"במשך השנים נערך כבר 'סיום' על מסכת פסחים דתלמוד בבלי כמה פעמים", מתבטא הרבי בהתוועדות אחרון-של-פסח תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב כרך ג עמ' 1312).  אותן "כמה פעמים" (ברבים) היו במהלך התוועדויות י"א בניסן תשכ"ב (במלאת לרבי שישים שנה), י"א בניסן תשל"ב (שנת השבעים) וי"א בניסן תשל"ו.

בי"א בניסן תשכ"ב (שיחות-קודש תשכ"ב עמ' 365 ואילך) מסביר הרבי כי "מציאות ימי הפסח בתורה שבעל-פה, שם מובהרים העניינים בפרטיות (ולבריות - כמבואר בארוכה באיגרת-הקודש) היא מסכת פסחים" (במיוחד, הוסיף הרבי וציין, כשהתוועדות זו קשורה ביום הולדת השייך ליום הברית, ויום הולדת הוא לפני פסח ובסמיכות לו יום הברית שהינו בימי הפסח).

המסכת המתאימה ביותר

ל'הדרן' בשנת תשל"ב הקדים הרבי ואמר (שיחות-קודש תשל"ב כרך ב עמ' 117):

ייערך עתה סיום על מסכת פסחים. מסכת זו כוללת הן עניינים שקשורים בכמה ימים לפני החג, הן העניינים של ערב פסח - קורבן פסח - והן עניינים של חג עצמו, אכילת הפסח.  ולכן מסכת זו היא המתאימה ביותר לסיימה כמה ימים לפני החג, בשבוע שכבר אחרי שבת הגדול, ובסמיכות לפסח...

לאחר הקדמה כללית על מיקומה של המסכת בש"ס, דן הרבי בקושיית הלחם-משנה על הרמב"ם שפסק שברכת הפסח אינה פוטרת את של זבח וכו' ובד בבד פסק שכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה - יצא. הרבי קישר את סיום מסכת פסחים לתחילת מסכת שקלים; קישר את סיום המסכת להתחלתה; הביא את תירוץ הצל"ח על קושיית הלחם-משנה; עשה שקלא-וטריא בתירוצו; ביאר את מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא תוך התמקדות באריכות לשונו של רבי עקיבא; קישר זאת לשיטה כללית בכמה מקומות בש"ס של רבי ישמעאל ורבי עקיבא, ועמד על הקשר בין שיטותיהם לתכונות נפשו של כל אחד מהם.

"אור לארבעה-עשר" שנים

נקודת ה'סיום' שערך הרבי על מסכת פסחים בהתוועדות י"א בניסן תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו כרך ב עמ' 67-66):

הכנות בני ישראל (מחג הפסח) למתן-תורה (חג השבועות), מעין זה משתקף אצל כל אחד ואחד מישראל בין הגילים שקודם בר-מצווה, ואחר-כך ב"אור לי"ד (שנים) בודקין את החמץ (יצר-הרע) לאור הנר (נר ה' נשמת אדם)".

בין הבבלי לירושלמי

באחרון-של-פסח תשמ"ב אמר הרבי:

נהוג בכל שנה לומר עניין בנגלה דתורה - בתור השתתפות ב'כינוס תורה' שנערך ב'אסרו חג'. ומאחר שנשאר עדיין 'חוב' מההתוועדות די"א ניסן, שבה היה צריך להיערך 'סיום' על מסכת בש"ס, לכן ייערך עתה 'סיום' על מסכת פסחים, בתור השתתפות ב'כינוס תורה', וכנהוג לאחרונה - ייערך ה'סיום' על מסכת פסחים בירושלמי, תוך השוואה וביאור השינויים בין הבבלי והירושלמי, שרבים הם.

הרבי ביאר (שם עמ' 1315) גם את החילוקים בין שני התלמודים בתחילת המסכת.

הרבי מפנה לדבריו בהתוועדות

בט"ו בתמוז תשל"ב כותב הרבי (נדפס בלקוטי-שיחות כרך כב עמ' 291):

להערתו מאז בההדרן דמסכת פסחים - דאינו דומה יחס ברכת הזבח לברכת הפסח ליחס ברכת הרגל לברכת שהחיינו, דבהאחרונה לא נקרא עובר לעשייתן (רמב"ם הל' ברכות פרק יא הלכה ט) - ההשוואה היא בזה דשהחיינו דאור לי"ד יוצאין בברכה דאור לט"ו - היינו שלא בעשייתו כלל.

ההערה מתייחסת לנאמר בשיחה באות ה' לדמות מה שנפטר הזבח בברכת הפסח שלאחרי-מכן לזה שנפטר בברכת שהחיינו שמברכים ברגל בקידוש.

לימים, בחודש ניסן תשמ"ב, יכתוב הרבי על עניין אחר בקשר ל"הדרן" זה:

על כרחך צריך לומר שאינו שייך להמדובר, כי לא מצינו בזה שר"י חולק עליו.

לפלא שממרחק יביא לחמו. בתשו[בת] הרמב"ם עצמו הנ"ל מפורש ובאריכות (ונז[כר] בהתוועדות) שלכן מסביר הר"מ [=הרמב"ם] שם גר אומר שהנחלת לאבותינו, וביאור השאלה פשוט, שהרמב"ם מסביר שאדרבא אל יהא יחוסך קל בעיניך (מיחוסינו) ואדרבה הוא נעלה יותר, למי שאמר והיה העולם.

שני התשובות הנ"ל הן להגה"ח הרב חנניה-יוסף שיחי' אייזנבך.

מסיימים בטוב

ה'הדרן' שהשמיע הרבי בי"א בניסן תשל"ב הוגה על ידו ונוספו לו הערות ומראי-מקומות, והוא נדפס בין השאר ב'הפרדס', בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים ובעוד מקומות.

ההערה האחרונה ב'הדרן' מסתיימת במילים "משום צערא דינוקא". שיחה זו היא האחרונה במהדורת תשל"ג של הגדת הרבי שנדפסה אז עם שיחות וביאורים בסופה, ומפני העניין ד"מסיימין בטוב" - מספר הרה"ח ר' לוי-יצחק שיחי' גרליק ('התמים' חוברת כ"ז עמ' 14) - ביקש הרבי שיחתימו בחותמת (או באמצעות מדבקה) לאחר מילים אלו - משפט בעל תוכן טוב.

לבסוף הוחלט שיהיה זה הנוסח של "לשנה הבאה בירושלים". חברי ה'ועד להפצת שיחות' שהדפיסו את ההגדה הכינו חותמת עם כיתוב זה והחתימו זאת על כל ההגדות.

גם הגדות שהיו בחדרו של הרבי והעניק אותן להרבנית גרליק ומשפחתה - ביקש הרבי שיחתימו באותה חותמת.

הרבי מזרז הוצאת ה'גמרא שלמה'

אישיות תורנית מיוחדת במינה בדורנו היה הגאון החסיד רבי ברוך נאה ז"ל, אשר במשך שנים רבות עסק בהכנת ה'גמרא שלמה' למסכת פסחים (לפועל נדפס הכרך הראשון בשנת תש"כ (על שמונת הדפים הראשונים) והשני בשנת תשמ"ו (דפים ט - טו)).

בא' בניסן תשי"ז כותב לו הרבי (אגרות-קודש כרך טו עמ' ב):

במענה על מכתבו, בו כותב אודות עבודתו בקודש בהכנה להוציא-לאור מסכת פסחים בהשוואת הנוסחאות מכמה כתבי-יד, בצירוף ביאור רחב בדברי הראשונים, ומצורף לזה פירושי הראשונים על מסכת זו עם הערות והגהות.

ויהי-רצון אשר חפץ ה' בידו יצליח לפענח תעלומות וצפונות בתורתנו, ובפרט במסכת זו אשר כמה מענייניה נוגעים בהלכה למעשה. ומהם, בלשון רבינו הזקן, באיסור תורה חמור כחמץ שהחמירה בו תורה בבל-יראה ובל-ימצא, אשר הרבה מספרים הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין כו' עיין-שם. וראה גם-כן איגרת-הקודש לרבינו הזקן סכ"ו (קמד, ב), וקונטרס-אחרון שם ד"ה 'ולהבין פרטי ההלכות'. ושבקרוב יוכל לברך על המוגמר ולהוסיף חיילים בכגון דא מתוך מנוחה והרחבה.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

דרך-אגב, בריאיון שהעניק הגר"ב נאה ל'כפר חב"ד' (ח"י במרחשוון תש"נ, גיליון 405 עמ' 15-14), סיפר על ה'יחידות' הראשונה שלו בשעה שהעתיק את מושבו לארצות-הברית, למשך כשנתיים, לצורך הדפסת ה'גמרא שלמה'. באותה 'יחידות' שאל את הרבי קושייה במאמר חז"ל מסויים והרבי הגיב מיד: "הרי אותה הקושיה היא גם במאמר פלוני!" (ראה שם הפלאתו על דרכו של הרבי בלימוד).

הלימוד ימהר קיום הייעוד

בי' במנחם-אב תש"ל כתב ראש ישיבת תומכי-תמימים המרכזית, הגאון החסיד רבי מרדכי מענטליק, לרבי על לימוד מסכת פסחים בשנת הלימודים הבאה בישיבות חב"ד בעולם.

הוא דיווח כי בהנהלות ישיבות תות"ל במונטריאול, צרפת, אוסטרליה, והמרכזית מסכימים על לימוד מסכת פסחים. בכפר-חב"ד ובתורת-אמת שבירושלים חשבו תחילה ללמוד מסכתות אחרות (בבא-מציעא ויבמות), אבל לבסוף החליטו להצטרף להחלטת הנהלת הישיבה המרכזית.

בתגובה על-כך כתב לו הרבי (אגרות-קודש כרך כו עמ' תמג, צילום מכתבו של הרמ"מ ועליו המענה בגוף כתב-יד-קודש ב'מבוא' שם עמ' 25):

ע"פ כהנ"ל [מסכת פסחים],

ויהא בהצלחה רבה.

ולמהר עוד יותר קיום היעוד ונאכל שם מהזו"מ [=מן הזבחים ומן] הפסחים, ודכימי צאתך מאמ"צ [=מארץ מצרים] אראנו נפלאות.

"ונאמר לפניו שיר חדש"

מכתב מעניין ובו 'סיום זוטא' על מסכת פסחים קיבלו בחורף תשח"י "משתתפי השיעור בש"ס אשר בבית הכנסת צמח-צדק נוסח האר"י, בניו-יארק, ה' עליהם יחיו" (אגרות-קודש כרך טז עמ' שכ-שכא):

שלום רב וברכה!

בנועם קיבלתי הידיעה על דבר המשך לימודם תלמוד תורה דרבים, ואשר ימים אלו מסיימים מסכת פסחים, דבר בעתו שלושים יום קודם החג, ויהי-רצון אשר מתאים לחותם וסיום מסכת זו ברכת הפסח וברכת הזבח במשנה וברכת פדיון הבן וברכת שהחיינו בביאור המשנה היא הגמרא,

שהקרבת הפסח ועניינו תלויים במילה, המעכבת בהם, שלכן שניהם מסוג אחד, וכמשנה ריש מסכת כריתות, ועניינם הפנימי - שווה כריתות ברית שבין הקב"ה וישראל, המבדיל אותם מבין האומות (מילה) וגואל בני ישראל מן הגלות (שכל הגלויות נקראו מצרים) ועניין הזבח שלמים, העושה שלום בעולם, ממשיך הרוחניות בהגשמיות, שלכן הבשר נאכל לכהנים וגם לבעלים, אכילה כפשוטה,

שמזה מובן הביאור בגמרא והשייכות פדיון הבן, בדוגמת פסח ומילה האמורים, פדיון בני בכורי ישראל ביחד עם ברכת שהחיינו, שמברכין אותה על הטוב הנראה ונגלה דווקא, והלכתא אבי הבן מברך שתיים הוא אבינו שבשמים,

אשר בעגלא דידן על-ידי משיח צדקנו יפדה את בנו בכורו ישראל מבין הגליות, ונאמר לפניו שיר חדש, הנה אלוקינו זה, כסיום מס' תענית, שהחיינו וקיימנו לזמן הזה.

בכבוד ובברכה לבשורות-טובות


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)