שאלה: האם במשלוח מנות בעילום שם השולח מקיימים את מצוות משלוח מנות בפורים?
תשובה: שני טעמים נאמרו במצווה זו: א) כדי שלכל המשפחות בעם-ישראל יהיו צורכי פורים בשפע ויוכלו לשמוח כהוגן, ולכן תיקנו לשלוח לכול, גם לעשירים, שלא לבייש את מי שאין לו. ב) כדי להרבות שלום ורֵעות בעם-ישראל, ולתקן את מה שקִטרג המן (אסתר ג,ח): "ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים".
למעשה יש לקיים את המצווה בדרך שתתאים לשני הטעמים, ולא להסתפק בקיום שמתאים לאחד מהם. למשל, מי ששלח מנות לחברו והלה מסרב לקבל זאת – יש בכך חיבה, אך אין בכך הרווחה. לעומת זה, השולח מנות לחברו בעילום שם השולח, או אם בני-ביתו שלחו בעבורו בלי ידיעתו – יש בכך הרווחה למקבל, אך אין בכך גילוי חיבה בין שניהם.
עוד דוגמה: אדם ששלח משלוח לחברו לפני פורים, אך הִתנה עמו שאין לו רשות ליהנות ממנו אלא ביום הפורים עצמו. במקרה זה יש לו שפע לפורים, אך מצד ההיבט של תוספת אחווה ורעות – פעולה זו נעשתה רק לפני פורים ולא ביום הפורים עצמו (כדי לפתור זאת אפשר למַנות לפני פורים שליח שייתן את המנות בפורים עצמו, ואז יוצאים ידי חובה לשני הטעמים).
השולח לחברו מאכל שהמקבל מחמיר שלא לסמוך על כשרותו, או מאכל האסור למקבל באכילה מטעמי בריאות – יצא ידי חובתו לשני הטעמים, כי יש במשלוח זה תוספת אחווה ורעות, וגם הרווחה, מכיוון שהמקבל נהנה ממנו ויכול לכבד בו אורחים וכדומה, שאין להם מגבלות אלה.
מקורות: תרומת הדשן (ח"א) סי' קיא. מנות הלוי (לר"ש אלקבץ) אסתר ט,יט. פסקי תשובות סי' תרצה ס"ק ט ואילך, וש"נ. וראה לקוטי שיחות חלק טז עמ' 366 ואילך. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
