הצופים בפסטיבל עכו, שנערך בחול-המועד סוכות האחרון, שפשפו את עיניהם בתימהון כשראו שחקן חרדי עולה לבימה ומבצע הצגה מקצועית מרשימה. בהפסקה, מאחורי הקלעים, ניגשה אליו בימאית ושאלה: "אתה תומר?!". השחקן השיב בחיוב. "אתה היית פה לפני עשר שנים בהצגה שהפקתי, לא?!". השחקן השיב בחיוב, שנית. בעודה מעכלת את הדברים, נדהמת, שב השחקן אל הקהל שהמתין להמשך ההצגה.
עשר שנים קודם לכן, פסטיבל עכו. תומר רטהאוז, שחקן צעיר מבטיח, השתתף בהצגה שזכתה בפרסים יוקרתיים. רטהאוז היה אז תלמיד באחד מבתי-הספר הגדולים למשחק. ההצגה שידרגה את מעמדו. ניבאו לו עתיד גדול בעולם המשחק, אבל לשחקן הצעיר היו תכניות אחרות.
התכניות השתנו
"אחרי שלוש שנים של לימודים אינטנסיביים החלטתי לטוס להודו", מספר רטהאוז (37). "שם חשתי לראשונה את המושג 'השגחה פרטית' – לכל דבר שקורה לי, גם אם זו החמצת אוטובוס, יש סיבה". סעודת ראש-השנה שעשה באחד מבתי-חב"ד גרמה לו להתעניין יותר ביהדות. כשחזר לארץ הוסיף להתחזק, וכעבור זמן לא-רב החל לחבוש כיפה וללבוש ציצית.
מה אני עושה בכישרון המשחק? שאל את עצמו הצעיר המתחזק. בעצת רבו, החליט לנצל את המשחק להעברת מסרים יהודיים. הוא הקים תאטרון יהודי – 'תאטרון המעיין' – המעלה מגוון הצגות בעלות תוכן ערכי.
לראות את הטוב
'ספינת הדגל' שלו היא הצגה הנקראת 'הכול א-א'. מסביר רטהאוז: "זו קומדיה בלשית, המבוססת על סיפור חסידי. אנו מביאים את סיפורו של אדם שנקלע לצרות. בהתחלה קשה לו לתפקד, אבל אז הוא מחליט להסתכל על חצי הכוס המלאה, ובהמשך הצרות נעלמות. קל להתחבר לסיפור, כי אלה קשיים שכל אדם חוֹוה בחייו. יש בסיפור אהבת ישראל, השגחה פרטית, ביטחון בהשם, אמונה ושמחה".
עם ההצגה הזאת עלה לפסטיבל בעכו. "הרגשתי סגירת מעגל מרגשת, מעין תיקון להצגה לפני עשור", הוא אומר בחיוך. "אחרי ההצגה באו אליי חברים מהעבר, ושאלו בתדהמה: 'מה, ככה נתנו לך להופיע כאן?', כשהם מצביעים על הכיפה השחורה ופתילות הציצית".
חוזרים לשורשים
רטהאוז נולד בבית לא-דתי ביישוב אבן-יהודה, ועשה מסלול שגרתי של נער ישראלי. לאחר שירותו הצבאי, כלוחם קרבי בנח"ל, הלך ללמוד משחק, ולאחר שהתקרב אל היהדות שב להתגורר באבן-יהודה, ליד הוריו. "כשחזרתי בתשובה חשבתי שלא אחזור לשחק, אבל הבנתי שאם קיבלתי חוש מסויים מהקב"ה, עליי לנצל אותו. ההצגה 'הכול א-א' הוכללה ב'סל תרבות ארצי' של משרד החינוך. ילדים מכל המגזרים מקבלים באמצעותה מסרים יהודיים וחסידיים", הוא אומר.
ההצגות מזמנות לו סיפורים מפתיעים. "פעמים רבות קרה לי שצופים לא-דתיים ניגשו אליי לאחר ההצגה ואמרו שהם צאצאיו של הבעל-שם-טוב, של רבי אלימלך מליז'נסק, של המגיד ממזריטש ושל עוד גדולי חסידות, מקצתם 'גיבורי' ההצגה. הם ידעו שהם צאצאים ותו לא, וההצגה הזכירה להם את שורשיהם. מי יודע מה יכול לפעול רגע של התעוררות".
הכול א-א. תומר רטהאוז (צילום: יוסי פורמנסקי)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
