מכם קרבן
"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" (ויקרא א,ב). עניינו של הקרבן הוא קירוב הכוחות והחושים לה'. התורה אומרת שכאשר האדם בא להתקרב אל ה', "מכם קרבן לה'". הקרבן לא יהיה רק בהמה גשמית, אלא "מכם", מהבהמה הפנימית שבאדם, מהנפש הבהמית שבליבו.
(ספר המאמרים תש"י)
העלאת הגשמיות
גם דברים גשמיים, שהם בבחינת "מן הבהמה", האדם צריך להעלותם לשם שמים, עד שייאמר עליהם "תקריבו את קרבנכם".
(אור הגנוז לצדיקים)
קרבן עני
"ונפש כי תקריב מנחה לה'" (ויקרא ב,א). אמר רבי יצחק: מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה 'נפש'? אמר הקב"ה: מי דרכו להביא מנחה? – עני; מעלה אני עליו כאילו הקריב את נפשו לפניי.
(מנחות ד,א)
הקרבת הנפש
"סולת יהיה קרבנו" (ויקרא ב,א). מעשה באישה אחת שהביאה קומץ של סולת, והיה הכוהן מבזה אותה ואומר: ראו מה הן מקריבות, מה בזה לאכול, ומה בזה להקריב. נראה לכוהן בחלום: אל תבוז לה, כאילו נפשה היא מקריבה.
(ויקרא רבה)
רחיצה פנימית
"וקרבו וכרעיו ירחץ במים" (ויקרא א,ט). כל הקרבנות אינם מועילים כל עוד לא רחץ האדם את קרבו ואת כרעיו מן החטא.
(פירוש רבנו אפרים)
ראיית השגחה
כאשר האדם רואה בענייניו הפרטיים את ההשגחה הפרטית, הוא מרגיש את האלוקות. הוא חש את 'סוד הקרבן', שעניינו קירוב הכוחות והחושים ומסירתם לאלוקות.
(ספר המאמרים תרפ"ח)
פעולת הכוהן
את הקרבנות מקריבים על-ידי הכוהנים דווקא. רק הכוהן, איש החסד, ביכולתו לפעול את העלייה ואת ההמשכה הנוצרות על-ידי הקרבן.
(ספר המאמרים קונטרסים)
עלייה בכל העולמות
אם בהקרבת קרבן גשמי נאמר שסוד הקרבן עולה עד סוד האין-סוף, על-אחת-כמה-וכמה בהבאת הקרבן הנפשי, כאשר האדם פועל בנפשו את כל ענייני הקרבן, ודאי שהוא גורם בזה עלייה בכל העולמות.
(ספר המאמרים תש"ט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
