בצהרי יום שגרתי נכנס צעיר יהודי גבוה-קומה, בעל שיער שחור ומתולתל, לחדר המזכירות של הרבי מליובאוויטש וביקש להיכנס בדחיפות אל הרבי.
בעבור המזכיר זו הייתה תופעה שגרתית למדיי. בני-אדם מכל גוני הקשת ביקשו להתקבל אצל הרבי. האחד עשוי היה להיות רב דגול או איש-ציבור מכובד, והשני יהודי פשוט, שבא לתנות את צרותיו הפרטיות ולבקש ישועה. כולם חשו בצאתם אותה תחושה: הרבי קיבל את פניהם במאור-פנים, האזין בתשומת-לב, ונתן מענה מרגיע ומעודד לשאלותיהם.
המזכיר עיין ביומן והשיב לצעיר כי מספר הממתינים לפגישה גדול מאוד, וכי יוכל לסדר לו מועד לפגישה בעוד כמה חודשים. הצעיר התרגז למשמע הדברים, ובלי לומר מילה יצא מחדר המזכירות בזעף וטרק את הדלת אחריו.
בדיוק אז עבר במקום אחד הבחורים הלומדים בישיבה, אשר הבחין בצעיר הזועף. הוא קשר עמו שיחה, ובמהלכה סיפר לו הצעיר עד כמה חשוב לו לשוחח עם הרבי. אף שלא סיפר דבר על עצמו, הבחור התרשם מכֵּנוּת דבריו וכי הצורך החיוני שלו לפגוש את הרבי אמיתי.
"אתה יודע מה", הציע בחור הישיבה, "יש לי עצה בשבילך". הוא הדריך את הצעיר כיצד לנהוג. הצעיר היה מרוצה והמתין להזדמנות הנאותה.
את סדר-יומו העמוס, שהתחיל בבוקר ונגמר מאוחר בערב, נהג הרבי לקטוע פעם אחת באמצע היום. הוא היה נכנס אל המכונית והמזכיר היה מסיע אותו אל בית. הבחור שיעץ לצעיר מה לעשות המתין בדריכות עד שהרבי יצא מחדרו, ומיהר לצפות במה שעתיד לקרות.
כהרגלו, הרבי יצא מפתח הבניין וירד במדרגות. השביל המוליך מהבניין היה ריק מאדם. רק המזכיר ניצב ליד דלת המכונית הפתוחה. פתאום התייצב הצעיר מול הרבי והחל לומר דבר-מה. הרבי עצר והקשיב לדבריו. הבחור שעמד מרחוק לא היה יכול לשמוע את תוכן הדברים, אבל ראה מחזה יוצא-דופן.
הצעיר שאל דבר-מה את הרבי, והרבי השיב לו כשהוא מסמן בידו תנועה סיבובית. הצעיר נראה לא-מרוצה. שוב אמר משהו לרבי. הרבי חייך, הישיר את מבטו אליו ואמר דבר-מה, מצביע באצבעו לעבר ליבו של הבחור. הרבי הוסיף ואמר עוד כמה מילים, והן השאירו את הצעיר עומד כמסומר על עמדו. הרבי פנה לעבר הרכב ונסע.
בחור הישיבה עמד מרחוק ועקב אחרי הצעיר. לאחר שעמד זמן-מה על מקומו נכנס אל בית-המדרש, התיישב על אחד הספסלים והחל למרר בבכי. הבחור היה סקרן לדעת מה דיבר עמו הרבי והתיישב לידו. הוא המתין עד שהצעיר נרגע מעט ואז החל לדובבו.
הצעיר היה נסער מאוד. "אינך מסוגל להבין מה הרבי חולל בנפשי", אמר ופתח את סגור ליבו לפני הבחור.
הוא נולד בעיר באפאלו שבמדינת ניו-יורק, למשפחה אמריקנית משכילה, נטולת שורשים יהודיים. בביתו לא דיברו מעולם על היהדות, ומלבד עובדת היותו יהודי לא ידע דבר. את לימודיו האקדמיים עשה בבאפאלו.
בתקופת לימודיו באוניברסיטה החל לתהות על משמעות יהדותו. זה היה כאשר נוצר קשר בינו ובין סטודנטית לא-יהודייה. הוא סיפר על הקשר להוריו והביע את רצונו לשאתה לאישה. ההורים נראו מזועזעים עד עומק נפשם והפצירו בו מאוד לעזוב אותה ולמצוא לו אישה יהודייה.
תגובת הוריו טלטלה את עולמו. הוא לא הצליח להבין איך מתיישבת אדישותם של הוריו לענייני הדת והמסורת היהודית עם זעזוע עמוק כל-כך מהרעיון שבנם יישא נכרייה. פתאום החלו להעסיק אותו שאלות על קיום הבורא ומשמעות הדת.
בעקבות השאלות האלה יצר קשר עם שליח הרבי בבאפאלו, הרב נתן גוראריה. הרב למד עמו והציע לפניו חומר רב לקריאה בענייני אמונה. עם זה, ככל שקרא והתעניין חש נבוך ואבוד יותר, עד שכמעט איבד טעם בחייו. אמנם הדברים נראו בעיניו משכנעים ואמיתיים, אך נשארו ברמת השכל בלבד, בעוד ליבו כאילו מיאן לקבלם.
הרב גוראריה חש כי אין בכוחו לפתור את בעיותיו של הבחור. הוא הציע לו לנסוע אל הרבי, ולהציע לפניו את שאלותיו. "ההמשך כבר ידוע לך", אמר הצעיר לבחור, שהאזין לו רוב-קשב. אך הבחור הזדרז לומר כי ממקום עומדו יכול היה רק לראות אך לא לשמוע. "אם-כן אספר לך", המשיך הצעיר.
"כשניגשתי אל הרבי הייתה השאלה הראשונה שעמדה על לשוני: 'היכן אלוקים?'. התכוונתי בעצם לשאלה אם אכן יש אלוקים. הרבי השיב לי כי אלוקים נמצא בכל מקום, וסימן באצבעו תנועה סיבובית.
"תשובתו לא סיפקה אותי, וכמעט בדמעות אמרתי לו: 'רבי, אני רציני!'. לרגע הרבי חייך ואז אמר, כשהוא מצביע לעבר ליבי: 'כאן הוא, בלב שלך!'. ואז הרבי הוסיף ואמר: 'התחל להניח תפילין, ואני מציע שתלמד בספר הכוזרי, וכן בספר קיצור שולחן-ערוך'.
"אינני יודע להסביר זאת, אולם דברי הרבי חדרו עמוק לליבי, הרגיעו אותי והניחו את דעתי", סיים הצעיר.
הצעיר החל ללמוד יהדות, ונעשה יהודי שומר תורה ומצוות. כיום הוא עומד בראש משפחה גדולה ומנהל בית יהודי חם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
