חודש ניסן וערב פסח מזכירים לנו שעומדים לצאת מגלות "מצרים" ועל-כן יש לברר מהו "חמץ" ומהו "מצה", ויש לבער את החמץ, מוקדם ככל היותר, "לאור הנר" - "נר השם נשמת אדם" - לחפש גם את החמץ החבוי, לזרוק ולבטל את כל מה שהוא ההיפך מטוב ומקדושה * מכתב כללי מאת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (תרגום מאידיש)

ב"ה, ערב שבת קודש פ' צו, שבת הגדול,
י"א ניסן, נשיא לבני אשר, ה'תשמ"ז
ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
                 ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בהמשך למכתב מיום קמי שבת קודש מברכים חודש ניסן, שבו דובר על תוכן העניין של חיפזון, הקשור בחג הפסח וביציאת מצרים, שהוא אחת מן הנקודות המיוחדות שבהן שונה חג הפסח מכל שאר החגים. כפי שהדבר מתבטא בשמו של החג - "פסח" - (במשמעות של "דילוג"), ובמיוחד כפי שמושג זה בא ומתבטא ב"חיפזון דקדושה" בחיים היום-יומיים היהודיים על-פי תורה והמצוות -

ראוי להוסיף בזה עוד נקודות אחדות.

* * *

כבר דובר פעמים רבות שהתורה מקיפה את כל ענייני העולם, בהתאם לתוכן מאמר חז"ל: "אסתכל באורייתא וברא עלמא" - הקב"ה הסתכל, כביכול, בתורה ולפיה ברא את העולם. כלומר, התורה היא "תוכנית הבנייה" האלוקית שעל-פיה נברא כל העולם ומתקיים, ובאופן גלוי וברור יותר - העולם היהודי, ועד - לעולמו של כל יהודי בפרטי פרטיות.

על-פי זה מובן עוד יותר מדוע כל העניינים של החיים היהודיים היום-יומיים, קשורים בתורה ומצוות, ועל-אחת-כמה-וכמה בימי הקדושה, שבת ויום-טוב, וההכנות אליהם, ובמיוחד כל העניינים הקשורים לחג הפסח - שהוא הראש והראשון של כל החגים.

הקשר האמור מתבטא עד למעשה בפועל, על-ידי מעשה המצוות ומנהגי ישראל, שגם הם "תורה", מנהגים שנתקבלו על-ידי כלל ישראל, מנהגים של רבים בישראל, או של קהילה קדושה בישראל וכו'.

באשר לחג הפסח - ישנה הדגשה של חיפזון וזריזות. אנו רואים, אכן, לדוגמא, שיהודים, ובמיוחד בעלות-בית יהודיות, וכן ילדים וילדות, מתמסרים להכנות לקראת חג הפסח כבר ימים לפני כן, ואפילו "יחידי סגולה" הנוהגים לעבור ל"דירת פסח" לחג הפסח, מוצאים הכנות רבות שיש לעשותן בקשר לחג הפסח, והם מבצעים אותן בחיפזון ובזריזות.

* * *

באופן האמור קיים גם הקשר עם שתי נקודות שהודגשו לאחרונה במיוחד, בדיבור וגם בכתב:

שלוש המידות-הסימנים - "ביישנים, רחמנים, גומלי-חסדים", אינם מוגבלים וקשורים במקום וזמן מסויים. אצל ביישן אמיתי משתקפת מידת הביישנות בהתנהגותו בכל מקום ובכל רגע, וכך גם ברחמן ובגומל חסד.

באשר לנקודה השנייה, בעניין חודש ניסן, צויין כי החודש, חודש הגאולה, מתייחס וקשור לגאולה השלימה, הגאולה של באחרית הימים, הגאולה האחרונה, הגאולה הנצחית, שהתורה אומרת בקשר לכך "עת קץ, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים".

אנו רואים בזמננו - תקופה שיש בה הסימנים של אחרית הימים (כפי שהם מובאים בתורה) - תופעות והתפתחויות בלתי רגילות בתחומים וכיוונים שונים: בצד הטוב - תוקף וזריזות בלתי רגילים, וכן - בעניינים בלתי רצויים, הצריכים עדיין להתברר ולהתלבן עד לשלימות (גם מוחלטת) בהם, שאף הם באו ובאים באופן של חיפזון, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי.

מגיעים חודש הגאולה, התחלת ניסן וערב פסח, ומזכירים לנו שעומדים ביציאה מגלות "מצרים", ובבירורים האחרונים, לברר מה הוא "חמץ" ומה הוא "מצה", ויש לבער את החמץ, מוקדם ככל היותר, "לאור הנר", באור הנשמה - "נר השם נשמת אדם" - לחפש גם את החמץ החבוי, לזרוק ולבטל את כל מה שהוא ההיפך מטוב ומקדושה.

וצריכה להיות השתדלות של כל אחד לחזק בו וסביבו ובעולם - את החיפזון דקדושה ואור, ויתר על כן - לזרז את הגאולה השלימה על-ידי משיח צדקנו, וכפי שאנו מתפללים את תפילת דוד, יחד עם דוד נעים זמירות ישראל: "תפילה לדוד גו' כי עני ואביון אני", למרות שהוא דוד המלך הרי הוא ביישן וחש באמת לאמיתו כי הוא "עני ואביון", ומתחנן לפני ה': "שמרה נפשי" (בתחום של "סור מרע") ו"הושע עבדך" (בתחום של "עשה טוב"), וכל זה במלוא השלימות, עד לידי "שמח נפש עבדך", עבודת השם בשמחה וטוב לבב,

וממשיכים גם בהקשר לעולם - "כל העולם", "כל גויים אשר עשית יבואו וישתחו לפניך ה'",

- לזרז זאת על-ידי מעשינו ועבודתינו, לקיים את ציווי ה', ובלשון הרמב"ם: "ציווה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח", שהיהודים יפיצו בין העמים את שבע המצוות האלוקיות לבני נח עם ענפיהן.

* * *

יעזור ה' ויצליח שכל ההכנות לפסח, כולל אלה שנידונו במכתב זה ובמכתב הקודם, יבוצעו באופן שישפיעו בגלוי גם בכל ימי השנה ובכל העניינים, "בכל דרכיך" וב"כל מעשיך" באופן של חיפזון וזריזות. והחיפזון דקדושה כאן למטה "ממשיך" - מידה כנגד מידה - את החיפזון של "עת קץ", ומיד לאחר מכן,"לא עכבם אפילו כהרף עין", את הגאולה של "כימי צאתך מארץ מצרים" באופן של "אראנו נפלאות",

בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

בברכה להצלחה בכל האמור
ולחג הפסח כשר ושמח

/מקום החתימה/

('תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ז כרך שלישי עמ' 31-34)

----------

ערב שבת-קודש...י"א ניסן: ראה מכתב יום וא"ו, עש"ק י"א ניסן ה'תשד"מ הערה ד"ה "יום וא"ו... ניסן" (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (קה"ת ה'תשמ"ו ואילך) עמ' תשנ"ג).

פ' צו: ל' זירוז מיד ולדורות - תו"כ (הובא בפרש"י) ריש פרשתנו. וראה אוה"ח הקדוש פרשתנו (ו,ב): ובדרך הרמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון כו' והודיע למשה לזרז לישראל כו', עיי"ש. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ריש פרשתנו (לח,א-ב. בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך - סי' קח).

שבת הגדול: ראה תוד"ה ואותו - שבת פז,ב. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס תל. וש"נ. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סקכ"ד. או"ת עה"פ משכו וקחו (ל' סע"א ואילך) - הוא השבת שלפני החג, ו"נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו... והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון" (שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ב. וש"נ).

נשיא לבני אשר: שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח סתכ"ט סט"ו, וראה שם ס"ט. וראה לקוטי לוי"צ אגרות עמ' שכג-שכה. שם עמ' תיט. וראה מכתב י"א ניסן ה'תשמ"ה הערה ד"ה אשר (הגש"פ הנ"ל עמ' תשסז) - וראה מכתב י"א ניסן ה'תשד"מ הערה ד"ה י"א ניסן (הגש"פ הנ"ל עמ' תשנג).

אסתכל באורייתא וברא עלמא: זח"ב קסא,א-ב.

התורה... "תוכנית הבנייה": ב"ר בתחילתו. וראה זוהר שם.

לעולמו של כל יהודי: עולם קטן זה האדם - תנחומא פקודי ג. זח"ג לג,ב. תקו"ז תס"ט קרוב לתחילתו (ק,ב. קא,א).

עד למעשה בפועל: שהמעשה הוא העיקר - אבות פ"א מי"ז, תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג,ב). ת"ע (קלג,ב. קלד,א).

מנהגי ישראל, שגם הם "תורה": ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ,ב). ושם מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא עמ' 153: והמנהג תורה היא. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.

"יחידי סגולה"... הנוהגים... ל"דירת פסח": להעיר מדרכי חיים ושלום (מנהגי בעל המנחת-אלעזר) הל' פסח סתקע"ב: בכל ימי הפסח הי' בביתו בית תבשיל מיוחד (שהי' סגור כל השנה עם כל הכלים) ונפתח משנה לשנה לימי הפסח.

לעבור: לא ראיתי ולא שמעתי רבותינו נשיאינו נוהגים כן.

שתי נקודות שהודגשו לאחרונה... בדיבור: בהתוועדויות דפורים; י"ז אדר (ב"יחידות") וש"פ ויק"פ, פ' החודש מבה"ח ניסן.

שלש המידות-הסימנים - "ביישנים, רחמנים, גומלי-חסדים": יבמות עט,א. רמב"ם הל' איסו"ב פי"ט הי"ז. וראה מכתב הקודם בהערות.

חודש הגאולה: שמו"ר פט"ו, יא. וראה אוה"ת בא עמ' רסד ואילך. ד"ה החודש ה'ש"ת. ועוד.

חודש הגאולה... וקשור לגאולה... באחרית הימים: כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל - ר"ה יא,א. שמו"ר שם. וראה אוה"ת שם. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ד ואילך. ד"ה החודש הנ"ל.

באחרית הימים: ישעיה ב,ב. וראה שם קאפ' יא-יב. רמב"ם סוף הל' מלכים וחותם ספרו.

הגאולה הנצחית: גאולה שאין אחריה גלות - תוד"ה ה"ג ונאמר, פסחים קטז,ב. ממכילתא עה"פ בשלח טו,א.

עת קץ, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים: דניאל יב,ט-י. וראה ד"ה יתבררו ויתלבנו בסה"מ תקס"ג ח"ב עמ' תשסח. תו"ח ד"ה ויהיו חיי שרה פי"ז-יח (קכה, ב ואילך). ועוד.

הסימנים של אחרית הימים: ראה סוף מס' סוטה. סנהדרין צז,א.

לבער את החמץ... "לאור הנר": ריש מס' פסחים.

"לאור הנר",  באור הנשמה: ראה ד"ה אור לארבעה עשר ה'ש"ת. הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים קטע ד"ה בדיקת חמץ.

נר השם נשמת אדם: משלי כ,כז. וראה תניא פי"ט.

דוד נעים זמירות ישראל: שמואל-ב כג,א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (בתחילתה) - שאמר ה"זמירות (בשם כל) ישראל".

תפלה לדוד גו': תהילים פו,א.

שמרה נפשי ... הושע עבדך: שם, ב.

שמרה נפשי (בתחום של "סור מרע"): ד"כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בלא תעשה" - עירובין צו,א. וש"נ.

שמח נפש עבדך: תהילים שם,ד.

עבודת השם בשמחה וטוב לבב: ראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו. וראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ד עמ' 639 הערה ד"ה קיום המצוות מיט שמחה.

בשמחה ... זריזות: ראה אגה"ק סכ"א: בזריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו כו'. וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) סקמ"ט.

כל העולם: כלשון הרמב"ם בסוף ספרו.

כל גויים אשר עשית: תהילים שם, ט.

מעשינו ועבודתינו: תניא רפל"ז. וראה לקוטי לוי"צ הערות לספר התניא שם.

בלשון הרמב"ם: הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה לקו"ש חכ"ו עמ' 132 ואילך.

"בכל דרכיך" וב"כל מעשיך": משלי ג,ו. אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דיעות פ"ג ה"ב-ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.

מידה כנגד מידה: סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח,ב ואילך, ובמידתו של הקב"ה - כמ"פ ככה (סוטה יא,א ובתוד"ה מרים שם, מתוספתא סוטה פ"ד, א).

לא עכבם אפילו כהרף עין: מכילתא הובא בפרש"י עה"פ בא יב,מא. מכילתא שם,מב.

כימי צאתך מארץ מצרים: מיכה ז,טו.

באופן של "אראנו נפלאות": ראה פע"ח שער חג המצות פ"ו (בד"ה מהר"י ז"ל). אוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז-ח (ע' תפז). ד"ה כימי צאתך די"א ניסן ה'תשמ"ב (קה"ת, ה'תשמ"ז).