מידה מצויה
"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת" (ויקרא יב,מו). יש לאדם עוד שמות, כמו איש, גבר, אנוש. על-פי הזוהר, הכינוי 'אדם' מציין מדרגה גבוהה יותר. לכן נאמר בפרשת נגעים "אדם", שכן הנגעים באים כעונש על דיבור לשון הרע, ומידה מגונה זו מצויה לצערנו ביותר בקרב אנשים חשובים.
(רבי מרדכי-יוסף מאיזביצ'ה)
למי יש לשון נקייה
כשחלה רבי צבי-הירש אוירבך בא אליו הרופא וביקש ממנו להציג לפניו את לשונו. הביט בה הרופא ואמר: "הלשון שלך, רבי, אינה נקייה". נאנח הרב ואמר: אמנם כן, בעוונותינו הרבים מיהו כיום בעל לשון נקייה!...
נגעים קשישים
"ושער בנגע הפך לבן" (ויקרא יג,ג). בשעה שאדם חוטא בצעירותו, עדיין יש תקווה שתתיישב דעתו וישוב לדרך הישר; אבל אם "ושער בנגע הפך לבן" – אם הנגעים הם כבר בעלי 'שערות שיבה' – "טמא הוא", לחוטא כזה קשה מאוד לשוב בתשובה.
(תפארת יהונתן)
מידה כנגד מידה
"בדד יֵשב מחוץ למחנה מושבו" (ויקרא יג,מו). תניא: מה נשתנה מצורע שאמרה תורה "בדד יֵשב"? לפי שהוא הבדיל בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה "בדד יֵשב".
(ערכין טז,ב)
שלילת היניקה
מדוע מוציאים את המצורע אל מחוץ למחנה? כדי שלא תהיה לסטרא אחרא יניקה מכלל ישראל על-ידי המצורע, ויישאר הכלל טהור.
(רבי אברהם מסוכצ'וב)
תיקון בכוח החכמה
בנדרים מופיע הביטוי 'איש' ("איש כי יפליא לנדור") ואילו בנגעים נאמר 'אדם' ("אדם כי יהיה בעור בשרו"). 'איש' מייצג את מידותיו של האדם, ואילו 'אדם' מציין את השכל. תחילת העבודה היא נדרים, שעניינם פרישות, אבל זו התחלת העבודה בלבד. עניין הנגעים שייך ל'אדם', כי האדם, בכוח החכמה שבו, בכוחו לתקן את הנגע.
(אדמו"ר הזקן)
מ'נגע' ל'עֹנג'
המילים 'עֹנג' ו'נגע' מורכבות מאותן אותיות. כאשר מאיר אור החכמה יש מצב של 'עֹנג', כפי שנאמר "חכמת אדם תאיר פניו"; אבל כשהחכמה מסתלקת, כי-אז במקום 'עֹנג' מקבלים 'נגע'.
(קונטרס לימוד החסידות)
לראות את המכלול
"וראה הכהן את הנגע... וראהו הכהן וטמא אותו" (ויקרא יג,ג). יש כאן רמז שכאשר בודקים את האדם אין לראותו בחסרונותיו בלבד, במקום נגעיו, אלא צריך לראות את כולו, גם את מעלותיו. זהו "וראה הכהן את הנגע", "וראהו הכהן" – שיראה את כל מהותו של האדם.
(עיטורי תורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
