לקראת הכניסה לארץ-ישראל משה רבנו מגולל לפני בני-ישראל את כל הקורות אותם בארבעים השנים שנדדו במדבר. כשסיפר על בקשת העם ממנו לשלוח מרגלים לתור את הארץ, העיד כי הבקשה נראתה לו חיובית: "וייטב בעיניי הדבר". גם בפרשת שלח הקב"ה אומר למשה: "שלח לך", ומפרש רש"י: "לדעתך", כלומר, שזה היה בהסכמתו ולדעתו של משה.
הדבר מעורר שאלה. הלוא על משה נאמר "בכל ביתי נאמן הוא", ואם שילוח המרגלים היה דבר שהוטב בעיניו – איך ייתכן שהוא גרם את התוצאה ההפוכה, עד שבעקבותיו "ויבכו העם בלילה ההוא", באותו ליל תשעה באב, ועד שהקב"ה אמר להם: "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות"?!
רועה נאמן
התשובה טמונה בדברים שמשה רבנו אומר בפסוק שלפני-כן: "ותקרבון אלי כולכם". יש כאן רמז שבני-ישראל עמדו במצב של התקרבות והתאחדות עם משה רבנו. כשהם עומדים במצב כזה אין חשש שמהשליחות תיגרם תוצאה בלתי-חיובית. אילו היו המרגלים נשארים באותה מדרגה, ודאי שהיו ממלאים את שליחותם כפי כוונתו של משה, ושום דבר שלילי לא היה מתפתח ממנה.
אך עדיין אין ההסבר מספק. הלוא משה רבנו היה 'רועה נאמן' של עם-ישראל, ובוודאי הכיר את צאן מרעיתו לא רק כפי שבני-ישראל עומדים במדרגה גבוהה של התקרבות והתאחדות איתו, אלא גם כפי שהם במציאות הממשית, שבה עלולות להתרחש ירידות. ואם-כן, מדוע הסכים לשילוח המרגלים?
כניסה מלמטה
הכניסה לארץ-ישראל הייתה יכולה להיות בשתי דרכים: א) בדרך ניסית, שלמעלה לגמרי מגדרי הטבע, שאז היא באה כגילוי טהור מלמעלה; ב) בדרך שיש לה אחיזה בדרכי הטבע, שאז היא קשורה עם עבודת האדם.
משה רבנו רצה שהכניסה לארץ תהיה בדרך השנייה, שיש בה המעלה שבעבודת האדם. דרך זו מתחברת יותר עם המציאות של העולם התחתון ואין היא בת-חלוף כמו דבר שנוצר על-ידי גילוי מלמעלה. לכן שלח משה רבנו מרגלים, כדי ליצור אחיזה בדרך הטבע למהלך הכניסה לארץ-ישראל. ואכן, אילו היו ממלאים את השליחות כראוי, הייתה הכניסה לארץ-ישראל נעשית כרצונו של משה, ואז זו הייתה כניסה סופית, שאין אחריה גלות.
לזכור את הירידה
אולם מכיוון שבפועל נפרדו המרגלים מדבקותם ומהתאחדותם עם משה רבנו ונפלו ממדרגתם, תושג כוונתו של משה (שהכניסה לארץ תבוא מלמטה, על-ידי עבודת האדם) בדרך קשה יותר, על-ידי הגלות, שמביאה לידי תשובה, ובעקבותיה באה הגאולה.
מכאן יכולים אנו ללמוד, שכאשר עומדים במדרגה עליונה עלולים לחשוב שזה המצב הקבוע ויש ביטחון שהאדם יישאר במדרגה זו. גם בשעה נשגבה זו צריך לזכור את הזמנים הנחותים יותר, כשעוסקים בענייני חולין ומתמודדים עם קשיים וניסיונות, וצריך לקחת כוח לעמוד גם במצבים האלה. כך זוכים למלא את השליחות בעולם – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.
(תורת מנחם כרך מ, עמ' 135) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
