פרשת תולדות מספרת על יצחק אבינו, על רצונו לברך את עשיו ועל הצלחתו של יעקב לקבל את הברכות. בזוהר נאמר שכאשר יצחק אבינו בא לסוכה, ביום שהוא ה'אושפיז' הראשי, הוא אומר את הפסוקים "גיבור בארץ יהיה זרעו... הון ועושר בביתו".
הפסוק "גיבור בארץ יהיה זרעו" מתאים ליצחק, שכן מידתו היא מידת הדין והגבורה. אין זו מידת הדין והגבורה כשהיא לעצמה, אלא היא בבחינת 'חסד שבגבורה', כלומר, הפעלת הגבורה היא למטרה של חסד. לכן גם הגשם נקרא 'גבורות גשמים', כי נדרשת פעולה של 'גבורה' להפריד את טיפות הגשם זו מזו, כדי שהעולם יוכל לקבל את השפע ושהגשם לא ייהפך לשיטפון.
התאמת השפע
כך יש לנהוג גם בהנחלת ענייני תורה ויהדות. אמנם התורה היא תורת אמת, ואין בה מקום לפשרות, אך סדר העבודה בהשפעה על הזולת חייב להיות בדרך של טיפין-טיפין, בשימוש נכון במידת ה'גבורה' – לצמצם את השפע, לחלק אותו לחלקים, כדי שיתאים לכלי-הקיבול של המקבל; בבחינת "מעט-מעט אגרשנו מפניך".
זו גם דרך החינוך של תלמידים, המכונים 'זרעו', ככתוב "ושיננתם לבניך, אלו התלמידים". אף כאן יש לנהוג בדרך של "גיבור בארץ יהיה זרעו" – להתאים את השפע לפי ערך כלי התלמיד. יש מי שנדרש מהם ללמוד בעיון ובהעמקה, ויש מי שצריכים ללמוד א-ב. כל תלמיד צריך לקבל שפע במינון המותאם לו.
לרדת ולפעול
השימוש במידת ה'גבורה' נדרש לא רק כלפי הזולת אלא גם כלפי האדם עצמו. מכיוון ש"אדם קרוב אצל עצמו", ו"על כל פשעים תכסה אהבה", ובמיוחד האהבה העצמית שאדם אוהב את עצמו – הוא עלול להעריך את עצמו יתר על המידה, ולטעון שלא מתאים לאדם במדרגתו להשפיל את עצמו וללמוד עם אנשים פשוטים או עם ילדים קטנים.
גם על כך אנו למדים הוראה מיצחק אבינו. אמנם הוא היה 'עולה תמימה', ומעלתו גדולה כל-כך עד שלא יצא מארץ-ישראל כל ימי חייו (מעלה שלא הייתה באברהם וביעקב), ובכל-זאת הפעיל בנפשו את מידת ה'גבורה' כדי להתעסק עם עשיו, והוא עשה זאת ברצון ומתוך תענוג וחשק, כמו שנאמר "ויאהב יצחק את עשיו" – מפני שהוא 'זרעו'.
לא יחסר דבר
יכול יהודי לטעון שאמנם חשוב מאוד לפעול עם אנשים פשוטים וללמוד עם ילדים קטנים, אבל מה יהיה על כל המדרגות הגבוהות שהיה יכול להשיג לוּ היה מנצל את הזמן לצורך התעלות אישית.
על כך משיבים לו בפסוק השני: "הון ועושר בביתו". גם כשהוא 'יורד' ממדרגתו כדי למלא את רצון הקב"ה ולפעול עם אנשים פשוטים או עם ילדים קטנים, הקב"ה דואג שיהיה "הון ועושר בביתו" – שלא יחסר לו דבר בגשמיות וברוחניות, ושיהיה לו 'הון ועושר' אמיתיים, שהם הנכסים הרוחניים, ובתכלית השלמות.
(תורת מנחם כרך לה, עמ' 61) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
