על נשמתו של רבנו הזקן אמרו גדולי החסידות כי הייתה נשמה מיוחדת במינה, "נשמה חדשה". מסופר כי בראש-השנה תק"ה, שנת הולדתו, חל שינוי בולט בעבודתו של הבעש"ט, שכן הודיעו לו שהשנה תרד לעולם "נשמה חדשה".
ביום שנולד רבנו הזקן, ח"י באלול, ערך הבעש"ט סעודת מצווה והיה שרוי בשמחה גדולה. הבעש"ט אמר אז: "היום ירדה לעולם נשמה חדשה, שתאיר את העולם בתורה הנגלית והחסידות, ותהיה לה מסירות נפש על תורת החסידות, והיא תצליח עד ביאת משיח-צדקנו" (ספר השיחות תש"ה עמ' 128 ואילך).
שליחות ואחריות
אמר כ"ק אדמו"ר הרש"ב: "כל נשמה מושרשת בעולם האצילות, אך רבנו הזקן היה נשמה דאצילות גם בהיותו נשמה בגוף, כאן בעולם הזה" ('התמים' חוברת ב, עמ' מג). כדי להמחיש עד כמה היה רבנו הזקן בדוגמת העולמות העליונים, סיפר אדמו"ר הרש"ב: "ביום שישי לפנות ערב היה אדמו"ר הזקן נרדם, כי למעלה זה זמן שינה. גם הרב החסיד רבי הילל מפאריטש היה ישן לפני קבלת שבת, אלא שרבי הילל שכב לישון, ואילו רבנו הזקן היה נרדם מעצמו" (ספר השיחות תורת שלום עמ' 13).
"על נשמת אדמו"ר הזקן הוטלה שליחות מלמעלה – להחיות נשמות ישראל בחיות פנימית של תורה ועבודה, לחיות בעצמם ולהחיות את הזולת. שליחות זו, אחריות גדולה יש בה, אם חלילה ישגו בהדרכתה; אך גם הצלחה מופלגת. כאשר ימלא את השליחות במסירות נפש, יזכה כי אור קדושתו יאיר לכל ישראל עד ביאת גואל-צדק" (ספר המאמרים תש"ח עמ' 171).
"הבעש"ט פתח את הצינור של החסידות. הוא הוציא את החסידות לרשות הרבים, והראה את דרכי החסידות, שגם יהודי פשוט יוכל להיות חסיד. אדמו"ר הזקן פתח את הצינור של מסירות הגוף בעבור החסידות. עשרים וחמש שנה נסע ממקום למקום כדי לפרסם את החסידות ואת דרכי החסידים, ולאחר מכן קיבל עליו ייסורי בית-האסורים, שבזה פעל למעלה שהחסידות תהיה בשביל כולם" (איגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד, עמ' תנ).
פועל באמצעות ראייה
על גדולתו של רבנו הזקן נאמר, ש"היה פועל בראייתו כמו אחד מבני-גילו הקדושים בדיבורו. הפעולה הייתה בדרגה נעלית יותר, כמעלת הראייה על הדיבור" (ספר השיחות תש"ג עמ' 61). רבי אייזיק מהומיל, מגדולי חסידיו של רבנו הזקן, אמר: "פעם, כאשר הרבי (אדמו"ר הזקן) אמר חסידות, הייתה הנפש הבהמית בורחת. היום יכולים לשמוע חסידות וללמוד חסידות, והנפש הבהמית היא בתוקפה וגבורתה ולא אכפת לה" ('לשמע אוזן' עמ' 185).
מסופר על רבנו הזקן שבהיותו אצל המגיד ממזריטש האריך מאוד בתפילה בליל ראש-השנה. המגיד כבר סיים את תפילתו וכמוהו תלמידיו, אך אדמו"ר הזקן עדיין התפלל. חיכה לו הרבי ולא ערך את שולחנו. עלתה במחשבתם של התלמידים קפידה מסויימת עליו, בהיותו צעיר התלמידים, על שהרבי צריך לחכות לו. הרגיש הרבי במחשבתם זו ואמר: "כאשר זלמניו אומר 'ויידע כל פעול כי אתה פעלתו' – אינו זז מהעמוד אשר עליו הוא מתפלל, עד שהעמוד מרגיש 'כי אתה פעלתו'".
החסידים הראשונים אמרו: "אדמו"ר הזקן היה קורא בתורה, והיה קורא את המילים בצורה מדוייקת ומוטעמת, לפי כל כללי הדקדוק ועם כל טעמי המקרא. בכל פסוק כיוון את כל מה שמובא בנגלה דתורה על פסוק זה ואת כל מה שנאמר עליו בתורת הקבלה והזוהר".
רבנו הזקן נסתלק בהיותו בן שישים ושבע שנים. הסתלקותו אירעה בשעת מנוסתו מפני צִבאות נפוליון. הוא הגיע לכפר פיעֶנה, שם חלה, ובמוצאי שבת-קודש פרשת שמות, אור לכ"ד בטבת תקע"ג, עלתה נשמתו הטהורה למרומים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
