שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות כשפורים חל במוצאי-שבת?
תשובה: תענית אסתר, שחלה בכל שנה בי"ג באדר, מוקדמת השנה ליום חמישי, שהרי אין צמים בשבת (אלא ביום-הכיפורים שחל בשבת), ואין מרבין בתחנונים בימי שישי מפני כבוד השבת.
לא ראוי לערוך ביום הצום 'מסיבת פורים' בגני-הילדים ובבתי-הספר.
מי ששכח לצום ביום חמישי – יצום למחרת, ביום שישי.
אין להביא את מגילת אסתר לבית-הכנסת בשבת, אפילו במקום שיש בו עירוב, מפני שאסור להכין דברים משבת ליום חול, אפילו בטרחה מועטת.
במנחה של שבת אין אומרים 'צדקתך', מכיוון שאין אומרים תחנון בערב פורים במנחה.
יש לאחֵר מעט את זמן הקריאה בבית-הכנסת, כדי שהבאים לשומעה (ובפרט מי שרוצים לבוא מחופשים) לא ייכשלו חלילה בחילול שבת. יש לזכור לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" קודם שעושים מלאכה, ולפחות קודם שהולכים לבית-הכנסת לקריאת המגילה.
את המגילה קוראים בבית-הכנסת לפני הבדלה (והקורא בביתו, או מי שזקוק ביותר לטעום משהו, יבדיל תחילה). הספרדים נהגו לברך 'בורא מאורי האש' תחילה, על ההנאה מהאור, מכיוון שגם הקריאה היא הנאה מן האור (וכמובן, לא יחזרו על הברכה בהבדלה).
כשחוזרים הביתה ימצאו 'שולחן ערוך'. מוסיפים בסעודת 'מלווה מלכה' לכבוד פורים.
מקורות: שו"ע ורמ"א סי' תרפז ס"ב, סו"ס תרצב ותרצה ס"א, ומשנ"ב. רמ"א, שע"ת וערוך-השלחן סי' תרצג. כף-החיים סי' תרצד ס"ק כה. ילקוט יוסף ח"ה עמ' שטו, נטעי גבריאל הל' פורים פכ"ח, וש"נ. ס' השיחות תש"נ ח"א, עמ' 351. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
