יש כלל: "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן". הסוף וההתחלה קשורים זה בזה. גם ההתחלה והסוף של פרשיות התורה צריכים להיות קשורים. אולם בפרשת בהר יש לכאורה מרחק עצום בין תחילת הפרשה ובין סופה.
הפרשה נפתחת בציווי "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת לה'". יש כאן ברכה והבטחה שהכניסה לארץ תהיה באופן שמיד יגיעו לדרגת "שבת לה'". כמו-כן הפרשה מתארת ניסים מופלאים שלמעלה מדרך הטבע: "וציוויתי את ברכתי... לשלוש השנים". היבול של שנה אחת יספיק לשלוש שנים.
למעלה מהטבע
לעומת זה, סיום הפרשה מתאר מצב הפוך לחלוטין: שם מופיע הציווי "לא תעשו לכם אלילים... את שבתותיי תשמורו". מה הקשר בין אזהרת עבודת אלילים לשמירת שבת? מסבירים חז"ל שהדברים אמורים ליהודי הנמכר לגוי עובד אלילים, והוא יכול לחשוב "הואיל ורבי [=אדוני] עובד עבודה זרה... מחלל שבתות... אף אני". מזהירה אותו התורה שאף במצב כזה עליו להיזהר מעבודה זרה ולשמור את השבת. נמצא שמדובר ביהודי שירד לשפל המדרגה ממש!
אם-כן תחילת הפרשה וסופה מייצגים שני קצוות מנוגדים לחלוטין. תחילת הפרשה מדברת על מצב שבו יהודים עומדים מעל לטבע לגמרי, עד שאין הם צריכים לחשוש מהימנעות מעבודת האדמה בשנת השמיטה, ואילו סופה של הפרשה מדבר על מצב ירוד ונחות ביותר, עד שיש מקום ליהודי לחשוב כי מותר לו לעבוד אלילים ולא לשמור את השבת.
מעשה חיצוני בלבד
ההסבר קשור במשמעות העמוקה של הציוויים בסוף הפרשה. איך ייתכן שצריך להזהיר יהודי שלא לעבוד עבודה זרה, והלוא כל יהודי, אפילו קל שבקלים, מוכן למסור את נפשו על קידוש השם?!
ברור שאין יהודי מעלה על דעתו לעבוד אלילים. השאלה שיכולה להתעורר אצלו היא אם מותר לו לעשות מעשה חיצוני, בלי אמונה, מכיוון שאדונו הגוי עושה כך. מכיוון שנמכר לגוי והוא עבדו של אדונו, אולי מותר לו לנהוג כמותו כלפי חוץ, במעשה בלבד, בלי אמונה באלילים חלילה.
בירור הרע הגמור
ועל זה אומרים לו, שגם במעשה חיצוני בלבד אין הוא יכול להינתק מהקב"ה. גם בהימכרו לגוי אין לגוי שליטה עליו בענייני תורה ומצוות, ועד שאפילו במעשה חיצוני בלבד אין הגוי אדון על היהודי.
וזה הקשר בין תחילת הפרשה ובין סופה: תחילת הפרשה מלמדת שיהודי עומד מעל לטבע, ואין הוא כפוף למגבלות הטבע. סוף הפרשה מלמד דבר עמוק יותר, שגם בזמן הגלות, ואפילו במצב נחות עוד יותר, שיהודי נמכר לגוי עובד אלילים – גם אז "לא תעשו לכם... את שבתותיי תשמורו ומקדשי תירָאו". התורה נותנת ליהודי תוקף לברר גם את הרע הגמור, עד שמביאים לידי "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".
(תורת מנחם כרך לט, עמ' 435) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
