חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:46 זריחה: 6:25 ט"ו באלול התשע"ט, 15/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נבואות כפשוטן?
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1374 - כל המדורים ברצף
מהו האינטרס של המדינה
חדש על המדף
אין שליטה על יהודי
פרנסה
תיקון הפרנסה
אדם ומלאך
המשרת חזר
נבואות כפשוטן?
ארכאולוגיה בעקבות השורשים
קריאת התוכחה

כאשר הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יב, הלכה א) דן בנבואות על "וגר זאב עם כבש" וכדומה, הוא קובע כי אינן כפשוטן אלא נאמרו בלשון של "משל וחידה". כוונתן לרמוז, לדעתו, שעם ישראל, שנמשל לכבש, יחיה בשלום עם רשעי הגויים, המשולים לזאב. ומסיים הרמב"ם: "וכל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח, הם משלים, ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאי-זה דבר היה משל, ומה עניין רמזו בהם".

לעומת דעה זו אנו מוצאים במקומות רבים בגמרא מאמרים, שמהם משתמע כי בימות המשיח ישתנו סדרי העולם. למשל, הגמרא אומרת (בסוף כתובות): "עתידין כל אילני-סרק שבארץ-ישראל שייטענו פירות". גם הראב"ד משיג על דברי הרמב"ם וכותב: "והלוא בתורה (נאמר) 'והִשְׁבַּתִּי חיה רעה מן הארץ'" – שזה שינוי מנהגו של עולם.

ביטול מנהגו של עולם

מפרשי הרמב"ם מנסים לתווך בין שתי הדעות. הרדב"ז, למשל, מבחין בין ארץ-ישראל לשאר העולם: "מה שראוי להאמין בזה, שהדברים הם גם כפשוטם בארץ-ישראל... אבל בשאר ארצות עולם כמנהגו נוהג והכתובים הם משל".

הרמב"ן (דרשת 'תורת ה' תמימה', כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה) סבור כי אין זה חידוש מהותי בבריאה, שכן מלכתחילה נברא העולם בדרך שבעלי-החיים לא פגעו זה בזה. במקום אחר (בפירושו לתורה, ויקרא כו,ו) הוא מאריך בכך יותר: "כאשר היה העולם מתחילתו, קודם חטאו של אדם... לא היה הטרף בחיות הרעות. רק מפני חטאו של אדם, כי נגזר עליו להיות טרף לשיניהם, והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו".

אך לכאורה התמיהה הגדולה ביותר על דברי הרמב"ם היא מעניין תחיית המתים. הלוא הרמב"ם קובע את תחיית המתים לאחד מי"ג העיקרים, ואין ספק שתחיית המתים היא ביטול ברור של מנהגו של עולם וחידוש במעשה בראשית. איך יכול אפוא הרמב"ם לומר, שבימות המשיח לא ייבטל דבר ממנהגו של עולם?!

שתי תקופות

הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 191) מסביר שהרמב"ם מפריד בין ההיבט של ימות המשיח, הקשור בגדריו ההלכתיים של המשיח, ובין דברים שיקרו בתקופה מאוחרת מזו בימות המשיח עצמם.

גדרו ההלכתי של המשיח הוא – שלמות בחיי התורה והמצוות. לשם כך אין צורך בשינוי מנהגו של עולם, אלא בביטול שעבוד המלכויות בלבד. כדי שתושג שלמות בקיום התורה ומצוותיה צריך רק שאומות-העולם לא יפריעו לעם-ישראל, שייבנה בית-המקדש ושכל היהודים יתקבצו לארץ-ישראל, ויוכלו לקיים את התורה בשלמותה. מבחינה זו אכן אין הכרח בניסים ובנפלאות ואף לא בחזרה לימי בראשית, אלא בעולם כמנהגו, שיתנהל כעולם מתוקן. זה בעצם עניינו של המשיח, וכך הרמב"ם מגדיר את מהותם של ימות המשיח הקשורים בתפקידו זה של המשיח.

אולם אחרי-כן, לאחר התקופה הקשורה בביאת המשיח ובשלמות התורה שתושג על-ידו, תיפתח תקופה שנייה, שבה אכן יתקיימו דברי הנביאים כפשוטם – העולם יחזור למצבו הבראשיתי הנעלה, ואף יהיו חידושים במעשה בראשית ויחיו המתים. אולם אין זו תקופה הקשורה בביאת המשיח, אלא מהות נפרדת העומדת בפני עצמה.

כל זה – מבחינת הגדרים ההלכתיים ההכרחיים. אבל הרי אנו יודעים, שכל סדר התקופות ומהלך האירועים שיתרחשו בהן תלויים בשאלה אם הגאולה תבוא באופן של "זכו" או של "לא זכו". לכן הרמב"ם כותב (באיגרת תחיית המתים שלו, על-פי תרגומו של הר"י קפאח) כי "הייעודים... אשר נאמר כי הם משל – אין דברנו זה החלטי", שכן במצב של "זכו" יַראה הקב"ה מיד בתחילת הגאולה ניסים ונפלאות ולא תהיה הפרדה בין שתי התקופות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)