שאלה: אם אין מי שהתכונן לקרוא בתורה, האם מותר לקורא להיעזר בחומש בשעת הקריאה?
תשובה: הלכה פסוקה היא ש"אסור לקרות אפילו אות אחת שלא מן הכתב". כמו-כן אם הקורא טעה טעות שמשנה את משמעות הדברים, גם בקריאת הטעמים, כגון שקרא טעם 'משרת' (מחבר) במקום 'מפסיק', לא יצא ידי חובתו וחייב לחזור ולקרוא את הפסוק נכון, אפילו אם יש בו שם ה' ואפילו קרא הרבה אחריו והעולה בירך ברכה אחרונה. לנוכח חשיבותה של הקריאה הנכונה יש כמה אפשרויות:
יש מי שיודע לסמן את הטעמים ב'שפת סימנים', והקורא (אם גם הוא מכיר את ה'שפה') יכול בעזרתו לקרוא נכון.
עוד אפשרות – שאדם העומד לצידו יקרא בשקט מתוך החומש (אך ייזהר שהציבור לא ישמע אותו), והקורא ישמע ממנו את הטעמים ויקרא אחריו בקול רם.
יש אפשרות להניח חומש בצד ספר התורה, והקורא יעיף בו מבט מדי פעם בפעם, וכך יֵדע לקרוא נכון את הטעמים.
אולם בדרך הזאת יש חשש גדול שהקורא יקרא כמה מילים מתוך החומש, קודם שיראה אותן בספר התורה, ובפרט כשהוא קורא במהירות מחמת 'טרחא דציבורא'. את זאת אפשר לפתור אם יעמוד עוד אדם לצידו, ויצביע (בעזרת ה'יד') בספר התורה על כל מילה, והקורא יגביל את קריאתו רק על-פי אותה הצבעה. בשעת הצורך אפשר לנהוג כך.
אם הקורא ראה את המילים תחילה בספר התורה, אך בשעת הקריאה ממש הוא עוצם את עיניו או מביט מחוץ לספר התורה, אין בזה חשש, אך מוטב שהרמת המבט לא תהיה יותר משיעור 'תוך כדי דיבור' מהראייה בספר התורה.
מקורות: רמב"ם הל' תפלה פי"ב ה"ח. שו"ע סי' קלט ס"ג. סי' קמב, משנ"ב וא"א מבוטשאטש, פסקי תשובות ס"ק ח, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
