חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לנוס ל"עיר מקלט" – למקום של יראת-שמים
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 993 - כל המדורים ברצף
לנוס ל"עיר מקלט" – למקום של יראת-שמים
לעשות כל ההכנות לבניין הבית
ספר מראי מקומות על הרמב"ם
פרשת שופטים
"משה קיבל תורה מסיני"

עבירה כמוה כשפיכת דם, והעובר עבירה נחשב "רוצח נפש", עליו נאמר "שופך דם האדם (דקדושה) באדם (בליעל) * חודש אלול הוא בבחינת "עיר מקלט", אליה יכול החוטא לנוס כדי להינצל מ"גואל הדם" * יש לערוך חשבון-נפש על כל המחשבות, הדיבורים והמעשים של כל השנה ולתקן את הטעון תיקון * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. דובר1 באריכות2, שחודש אלול הוא עניין ערי מקלט.

[ותוכן3 העניין:

עניינם של ערי מקלט הוא הסיוע לרוצח נפש להינצל מגואל הדם. ועד שאפילו רוצח במזיד הרי "בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט", וכל זמן שהרוצח שהה בעיר המקלט היה ניצול מגואל הדם, ורק לאחרי זה "בית-דין שולחין ומביאין אותו משם"4, והיו עורכים משפט אם הוא חייב גלות, או אפילו עונש חמור יותר. ונמצא, שעל-ידי עיר המקלט ניצול הרוצח מגואל הדם על-כל-פנים עד לזמן הדין ומשפט, וגם בשעת המשפט הרי "אפשר דחזו לי זכותא"5.

וזהו גם עניינו של חודש אלול בבחינת "ערי מקלט" לעובר עבירה:

על-ידי כל עבירה שהאדם עושה הרי הוא בבחינת רוצח נפש, "שופך דם האדם באדם"6, דם האדם דקדושה באדם בליעל (היצר-הרע)7.

וחודש אלול הוא בבחינת "ערי מקלט", שבו יכול הוא להינצל מ"גואל הדם", הוא היצר הרע (ש"הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות"8), עד הדין ומשפט של ראש-השנה, ובינתיים יכול לחזור בתשובה.

ובעניין זה ישנה מעלה בדין ומשפט שלמעלה (בראש-השנה) על הדין ומשפט שלמטה, שהרי בדין ומשפט שלמטה לא על כל דבר מועילה תשובה9 (וכידוע10 הסיפור מכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, שהעביר שוחט משחיטתו אף שעשה תשובה), מה-שאין-כן לגבי הדין ומשפט שלמעלה התשובה מועילה על הכול.

ואפילו "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב (ש)אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (ועל-דרך זה "אחטא ויום-הכיפורים מכפר, אין יום-הכיפורים מכפר")11 הרי "דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו"12.

וזהו עניינו של חודש אלול עניין הגלות, ש"גלות מכפרת"13, ועד שנעשה "וחי"14 "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"15, כמדובר בשיחה הנ"ל בארוכה].

ב. וישנה הוספה לעניין זה:

על עניין "שופטים ושוטרים גו'"16, איתא בספרי17, שה"שופטים ושוטרים"18 היו "בכל מושבותיכם (גם) בחוצה לארץ". וממשיך בספרי: "יכול אף ערי מקלט יהיו נוהגות בארץ ובחוצה לארץ? תלמוד לומר, אלה כו' – ערי מקלט אינן נוהגות אלא בארץ". ומכל-מקום איתא בספרי19, שערי מקלט קולטות גם רוצח שבחוץ-לארץ, אלא שערי המקלט עצמן היו בארץ-ישראל דווקא.

מזה שהספרי מדמה את עניין "שופטים ושוטרים" לערי מקלט, שכשם ש"שופטים ושוטרים" היו גם בחוץ-לארץ, קא-סלקא-דעתך שגם ערי מקלט היו נוהגות בחו"ל משמע, שערי מקלט שייכות ל"שופטים ושוטרים".

עניין ה"שופטים", ואפילו ה"שוטרים" שהיו רודין20 לא היה כדי להעניש, אלא הכוונה היתה כדי שעל-ידי זה יהיה זיכוך21. וזהו גם כן עניין ערי מקלט, גלות "גלות מכפרת"13. וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן באיגרת-התשובה22 ש"כפרה היא לשון קינוח, שמקנח לכלוך החטא", ועד כדי כך שנעשה "מרוצה... כקודם החטא"23.

ובמילא היה מקום לומר שעניין זה ישנו גם בחוץ-לארץ-ישראל, שהרי ארץ-ישראל, שהיא "ארץ" סתם24, עניינה כמאמר25 "למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצות קונה", ופירוש "חוץ-לארץ" הוא חוץ מרצון זה. ואם כן בחוץ-לארץ יש להבטיח עניין זה יותר מאשר בארץ-ישראל.

ואף-על-פי-כן, רק ה"שופטים ושוטרים" היו גם בחוץ-לארץ, אבל ערי המקלט רק בארץ-ישראל.

ג. בתשובה ישנם שני עניינים26: חרטה על העבר וקבלה על להבא, ובאיזה אופן היא החרטה הראויה כאשר מכאן ולהבא מקבל על עצמו להתנהג כדבעי, דאם לא כן, מהי פעולת החרטה, הרי הוא "כטובל ושרץ בידו"27.

ולכן היו ערי מקלט רק בארץ-ישראל, כיוון שאם האדם נשאר מחוץ ל"ארץ שרצתה לעשות רצון קונה" מהי פעולת החרטה. ולכן ערי מקלט קולטות גם רוצח מחוץ-לארץ, שגם עבורו מועילה הגלות, אבל הגלות עצמה צריכה להיות בארץ-ישראל דווקא "ונס שמה"28.

מה-שאין-כן העניין של "שופטים ושוטרים" היה גם בחוץ-לארץ, כיוון שלגבי משפט על הזולת שנינו29 "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו"; בית-דין שבארץ-ישראל אינם יכולים להכיר את ההעלמות וההסתרים שישנם בחוץ-לארץ, אשר על כל עניין במעשה, ואפילו בדיבור ובמחשבה, צריך להיות יגיעה רבה, וישנם ניסיונות רבים. בארץ-ישראל מצב ש"עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"30 אין להם שום מושג בזה. ולכן הוצרכו להיות "שופטים ושוטרים" גם בחוץ-לארץ, כדי לשפוט את בני ישראל שבחוץ-לארץ.

וכידוע הסיפור אודות אדמו"ר האמצעי ואודות אדמו"ר הצמח-צדק31, שפעם אחת, באמצע "יחידות", הפסיק למשך זמן, ואחר-כך חזר לערוך "יחידות". וכששאלוהו הטעם לזה, הסביר, שכאשר באים ל"יחידות" לבקש "תיקון", צריך למצוא בדקות דדקות על-כל-פנים עניין זה בעצמו, ואז אפשר לענות. וכשבאו אליו לשאול אודות עניין פחות ביותר לא היה ביכולתו למצוא בעצמו עניין זה אפילו בדקות דדקות, ולכן הפסיק את ה"יחידות"32.

וזהו גם כן עניין מה שאמר הקב"ה למשה רבינו בשעת חטא העגל "לך רד כי שחת עמך"33: משה היה אז ברקיע, למעלה מעלה, "לחם לא אכל ומים לא שתה"34 ובני ישראל היו למטה מטה. ולכן אמר לו הקב"ה "שחת עמך", הם העם שלך35 שעל-ידי זה נעשה משה קשור עמם, והיה יכול ללמד עליהם זכות.

ועל-דרך מה שכתב אדמו"ר הזקן36 ב"בד קודש"37, שאין רצונו שהמשפט יהיה על-ידי "שרים", כיוון שעל "שרים" אי-אפשר לסמוך, אלא בקשתו ש"מלפניך (דווקא) משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים"38. ה"שרים" אינם מרגישים מהם העלמות והסתרים, ולכן צריך להיות משפט של נשמה בגוף "מלפניך" דווקא. וזהו העניין ש"שופטים ושוטרים" היה צריך להיות בחוץ-לארץ דווקא.

ד. אף-על-פי שערי מקלט היו בארץ-ישראל דווקא, מכל-מקום יש בזה חילוקי מדריגות: היו ערי מקלט בערי הירדן ד"שכיחי רוצחים"4; בארץ-ישראל, ש"למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה"; ואפילו לעתיד-לבוא, כש"ירחיב הוי' אלוקיך את גבולך"39 גם אז יהיו ערי מקלט.

והיינו, שעניין "שופך דם האדם באדם"6, שעל זה הוא עניין ערי מקלט ישנו בכל מדריגה לפי עניינה. ואפילו לעתיד, שאז תהיה העבודה, וממילא גם העדר העבודה, באופן נעלה לגמרי גם בעניין זה ישנו עניין "שופך דם האדם (דקדושה) באדם (בליעל)7, ועל זה צריכים ערי מקלט שקולטות.

והיינו לפי שבכל מדריגה ישנו את עניין העדר והיפך העבודה כפי עניינה, כלומר שלפי ערך מעלת מדריגתו הרי זה עניין של העדר העבודה, ועד שבמדריגת "ובו תדבקון" העבודה של "אותו תעבודו" היא עניין שצריך לעשות עליו תשובה40.

ה. וכן הוא גם בחשבון-הנפש של חודש אלול, שהוא עניין ערי מקלט כנ"ל שהוא אצל כל אחד כפי אופנו. עליו לעשות חשבון-הנפש על כל מחשבותיו, דבוריו ומעשיו במשך כל השנה, אם היו על-פי שולחן ערוך, אם היו לפנים משורת-הדין, ואם היו "לפום גמלא"41; ואם לא היה כך עליו לעשות תשובה.

ומזה מובן, שלא בעלי עסקים בלבד, אלא גם יושבי אוהל, שבמשך כל השנה נמצאים הם באוהלה של תורה ובאוהלה של תפילה גם אצלם חודש אלול צריך להיות "עיר מקלט", "את בצר במדבר"42, בתורה43, שעליה נאמר44 "וממדבר מתנה", וכן בתפילה45.

וזהו גם כן מה שדובר לפני שנתיים (בח"י אלול)46 בעניין מנהג המדינה, שבימי אלול ותשרי נוסעים מהישיבות לבתיהם שזהו היפך התורה וגם היפך שכל אנושי. במקום מה שמצינו47 שבחודש אלול היו ממעטים בגופי הלכות ובחיבורים, והיו עוסקים יותר בתשובה נוסעים מהישיבה לבתיהם!

בזמן חודש אלול צריכים להיות בישיבה, וצריך להיות "מונח" ("אפגעלייגט") אשר יעבור עלי מה, בשבועות האחדים שבחודש של "בקשו פני"48 אהיה כדבעי!

ו. עניין זה הוא הוראה גם לבעלי-עסקים שאף שבמשך כל השנה שקוע הוא בעסקיו, הרי בזמן חודש אלול, או לכל הפחות מח"י אלול, שאז מתחיל החשבון "יום לחודש"49, או בימי הסליחות על-כל-פנים, עליו לברוח ל"ערי מקלט" (שהיו גם בעבר הירדן שמחוץ-לארץ-ישראל), במקום של יראת-שמים, בישיבה והדומה50, ו"שם תהא דירתו"51.

צריך להיות "ונס שמה", "ונס" פירושו בריחה52, לברוח מכל העניינים שעוסקים בהם במשך כל השנה ל"ערי מקלט", ו"שם תהא דירתו", שם עליו להתיישב, ובסגנון הזוהר53 "קבורתיה דיליה (דמשה) משנה" "שם תהא קבורתו"51.

עניין "קבורתו" הוא על-דרך מה ששנינו54 "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם" שכאשר הוא "בן מאה", וסיים לפעול את כל העניינים בכל פרטי כוחות הנפש (יו"ד הכלולים מיו"ד), אזי "עבר ובטל מן העולם" אין לו שום שייכות עם העלם העולם, וממילא יכול להאריך ימים ושנים, כיוון שאין לו ממה לחשוש55.

וזהו פירוש "קבורתו" פירוד הד' יסודות, וכל אחד מהם מגיע ומתחבר לשורשו, "עפר אתה ואל עפר תשוב"56, הביטול ד"ארץ"57, שעל-ידי זה בא אחר-כך בניין המלכות שבראש-השנה.

ועל-ידי עבודת חשבון-הנפש שבחודש אלול, עד "ונס שמה" נעשית ההכנה לכתיבה וחתימה טובה של ראש-השנה, לשנה טובה ומתוקה בבני, חיי ומזוני רוויחי.

(קטעים מהתוועדויות שבת-קודש פרשת ראה, מברכים החודש וערב ראש-חודש אלול, ה'תשי"ד;

תורת-מנחם כרך יב, עמ' 182-187 – בלתי מוגה)

_______________________

1)    מכאן עד סוף השיחה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר (באידיש), ונדפס בלקו"ש ח"ב עמ' 380 ואילך. במהדורה זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.

2)    שיחת שבת מבה"ח אלול תשי"א ס"ד ואילך ('תורת-מנחם – התוועדויות' ח"ג עמ' 285 ואילך). וש"נ.

3)    החצ"ר – מהנחה בלתי מוגה.

4)    מכות ט,ב.

5)    גיטין כט, רע"א.

6)    נח נט,ו.

7)    ליקו"ת במדבר יג,ג.

8)    ב"ב טז,א.

9)    ראה שו"ת נוב"י או"ח מהדו"ק סל"ה.

10)  ראה תורת-מנחם שם עמ' 288 הערה 33.

11)  יומא פה,ב (במשנה).

12)  תניא אגה"ת פי"א.

13)  ברכות נו, סע"א. וש"נ. וראה מכות יא,ב ותוד"ה מידי.

14)  ואתחנן ד,מב. ועוד.

15)  שם,ד. וראה אבות דר"נ ספל"ד.

16)  ר"פ שופטים.

17)  מובא בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע קעו. לפנינו בספרי זוטא (מסעי לה,כט).

18)  ממש"כ בספרי ר"פ שופטים ובסנהדרין (טז,ב) מנין שמעמידין שופטים לישראל ת"ל כו' שוטרים ת"ל כו', משמע לכאורה דצריך לימוד מיוחד לשוטרים, ובכל מושבותיכם (מסעי שם) דמיניה ילפינן דנוהג גם בחו"ל (מכות ז,א. וספרי שם), הרי מדבר רק בשופטים. אבל מדברי ר' אלעזר (תנחומא ר"פ שופטים) אם אין שוטר אין שופט, משמע דבכ"מ שממנים שופטים מוכרח שיהיו גם שוטרים (וביל"ש שם מוכח דאינו חולק על הת"ק). ועפ"ז מובן בפשיטות: א) קושית הש"ס במכות (שם) א"כ מה ת"ל בכל שעריך, כיוון דגם שוטרים נוהגין בחו"ל. ב) הא דאין מונים העמדת שופטים ושוטרים בשני מ"ע. וראה תורה-תמימה ר"פ שופטים. פי' הרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג פרשה א בסופה. ג) ל' הרמב"ם בסהמ"צ (שם): מנין שממנים ב"ד לכל ישראל ת"ל שופטים ושוטרים כו' אלה הדינין נוהגין בין בארץ בין בחו"ל. – וראה גם לקו"ש חל"ד עמ' 103 ואילך.

19)  מסעי שם, יג.

20)  פרש"י עה"פ.

21)  וכלשון התנחומא (שם): שוטר שיוציא ממנו כו' משפט צדק ללמדך שצדקה עושין כו' ועם החייב שמוציאין את הגזילה מתחת ידו.

22)  פ"א.

23)  שם פ"ב.

24)  ראה תענית י, רע"א.

25)  ב"ר פ"ה, ח. יל"ש בראשית רמז ח.

26)  רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. תניא אגה"ת לרבנו הזקן פ"א (צא, רע"א). אלא שחרטה על העבר צ"ל לא רק במחשבה, כי אם גם בדיבור – וידוי דברים (ועיין מצות וידוי ותשובה בסהמ"צ להצ"צ פ"א (דרמ"צ לח, א ואילך), מנ"ח מצווה שסד). ובנוגע מכאן ולהבא מצוות התשובה היא עזיבת החטא בלבד* [וראה לקו"ש חי"ז עמ' 197 ואילך]. (ועל כורחך צריך לפרש כן בלשון הרמב"ם שם רפ"א, בשערי-תשובה לרבנו יונה אות יט. ועוד) וכדמוכח בחו"מ סו"ס לד ובכ"מ. וראה ג"כ קדושין (מט, ב). וצ"ע.

27)  ראה תענית טז,א. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ג.

28)  מסעי לה,יא.

29)  אבות פ"ב מ"ד.

30)  עקב יא,יב.

31)  ראה סה"מ קונטרסים ח"ב שנו,ב ואילך (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג עמ' שעט ואילך).

32)  דמכיוון שסו"ס באו לשאול אצלו עד"ז, לא היה יכול, או שלא רצה, להמשיך בעריכת "יחידות" (מהנחה בלתי מוגה).

33)  תשא לב,ז.

34)  שם לד,כח.

35)  דהיינו שהכוח שלך נמצא בהם (מהנחה בלתי מוגה).

36)  ראה הקדמת כ"ק אדמו"ר ל"בד קודש" (קה"ת, תש"ז (ועוד), ולאח"ז באגרות-קודש אדמו"ר האמצעי ח"א עמ' תצח).

37)  פ"ז (אגרות-קודש שם עמ' רחצ).

38)  תהילים יז,ב.

39)  פ' שופטים יט,ח. ירושלמי מכות פ"ב ה"ו בגמרא. ספרי עה"פ.

40)  ראה ד"ה אחרי ה"א תלכו וביאורו (בסופם –בסידור, בספר-המצוות להצמח-צדק) בליקוטי-תורה.

41)  כתובות סז, רע"א. וש"נ.

42)  ואתחנן ד,מג.

43)  ראה מכות י,א.

44)  חוקת כא,יח. וראה עירובין נד,א.

45)  עיין ליקו"ת ביאור לד"ה וידבר גו' במדבר סיני (ג, סע"ב ואילך). לעיל בעניין ובו תדבקון.

46)  שיחת ח"י אלול תשי"ב סי"ג ואילך ('תורת-מנחם – התוועדויות' ח"ו עמ' 166 ואילך). וש"נ.

47)  אלף-למטה במטה-אפרים סתקפ"א סקט"ו.

48)  תהילים כז, ח.

49)  ראה קונטרס ח"י אלול תש"ג עמ' 42 (סה"ש תש"ג עמ' 177).

50)  ושם צריכים להתכנס כולם יחד (מהנחה בלתי מוגה).

51)  מכות יא,ב (במשנה).

52)  ע"ד כי ברח העם (ראה תניא פל"א).

53)  ח"א כז, סע"ב. וראה ביאורי הזוהר שם.

54)  אבות ספ"ה.

55)  ראה גם 'תורת-מנחם – התוועדויות' ח"ז ס"ע 157 ואילך. וש"נ.

56)  בראשית ג,יט.

57)  שהו"ע "ארעא אתבטלת" (ספד"צ – זח"ב קעו,ב). – מהנחה בלתי מוגה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)