חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ספר מראי מקומות על הרמב"ם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 993 - כל המדורים ברצף
לנוס ל"עיר מקלט" – למקום של יראת-שמים
לעשות כל ההכנות לבניין הבית
ספר מראי מקומות על הרמב"ם
פרשת שופטים
"משה קיבל תורה מסיני"

מפעל ייחודי של הרבי שיצא לדרך בשלהי שנת תשד"מ * אליו נרתמו חברי הכולל שעל-יד המזכירות ובהמשך גם תלמידי תות"ל המרכזית * הספר הוכן בתוך פחות משבועיים(!) בהמרצת ובעידוד הרבי, ושבועיים לאחר מכן הודפס * לעשות מה שביקש הרמב"ם לעשות בעצמו * להוציא בזריזות הכי גדולה, ולהוסיף חוברות "מילואים" בעתיד – הורה הרבי במהלך ההוצאה-לאור

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

משאלתו של הרמב"ם נמלאה

ספר מראי מקומות על הרמב"ם שיצא-לאור לאחרונה – ספר שמכיל ריבוי עמודים, ורואים בו מלאכה הכי גדולה והכי חשובה בליקוט מראי-מקומות מספרים קודמים, בתוספת כמה-וכמה מראי-מקומות...

כך סיכם הרבי (בהתוועדות כ"ף טבת תשמ"ה – התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1020) את מעלת ספר "מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה", שהופיע במהדורה ראשונה לקראת ח"י אלול תשד"מ, ושוב לקראת י"ט כסלו תשמ"ה.

הספר (שבו תתמח עמודים) מהווה מפעל עצום וייחודי, אשר הורתו ולידתו הייתה בהוראה של הרבי בשלהי קיץ תשד"מ – בהמשך לתקנת לימוד היומי ברמב"ם עליה הכריז הרבי בחודש ניסן תשד"מ, והוא נועד להגשים את משאלת ליבו של הרמב"ם שביקש לעשות זאת בעצמו – כפי שציין באיגרתו "בדעתי אם גוזר השם-יתברך שאעשנו אף על פי שיש בו טורח הרבה".

דברים אלו כתב הרמב"ם לאחר שהבהיר קודם לכן: "ודע שכל הדברים סתם שבו (שבספרו הנ"ל) תלמוד ערוך הוא בפירוש, בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חיברתי... שהודעתי בתחילת החיבור שכולו מתלמוד בבלי וירושלמי וספרא וספרי ותוספתא... ועל זה ניחמתי שלא חיברתי עם חיבור זה שאני אומר לך... שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה כו'", וטעם הדבר – ממשיך הרמב"ם – מפני שכאשר "יבוא השואל וישאל היכן נאמרו דברים אלו, פעמים אני אומר לו מיד במקום פלוני ופעמים לא, וחייך לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ובדידו של הרמב"ם הוי עובדא שהיה צריך לחפש כו' עד שמצא את המקור להלכה מסוימת, ולכן סיים שבדעתו לערוך ספר מקורות כנ"ל.

"ומזה מובן – הסביר הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשד"מ – שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו' ובכלל כל המציינים את המקורות לספר הרמב"ם – בזה מתקיים רצונו של הרמב"ם שרצה לעשות כן בעצמו".

מועיל לפסקי דינים

גודל התועלת שבספר – ציין הרבי – היא כפולה:

א) עם העיון במקורות – מיתוספת הבנה והשגה – שקלא וטריא וכו' [בנוסף ולאחר לימוד פשוטן של הלכות], וניתן להתייגע ולהעמיק ללא צורך להקדיש זמן לחיפוש וליקוט המקורות.

ב) ועוד ועיקר: כאשר לימוד ההלכה הוא עם המקורות והטעמים – אזי לכל הדעות (כולל גם לדעת הרא"ש ואדמו"ר הזקן) יכולים לפסוק דינים מחיבורו של הרמב"ם (ראה גם התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1021).

הרעיון עצמו עלה שנים רבות לפני כן. בעצמו ציין הרבי מקורות לפסקי הרמב"ם וכן לספרים שעסקו בתחום זה כפי שמובא בכמה וכמה מאיגרותיו ושיחותיו (ראה ספר 'עבד מלך' עמ' 252); כמו כן, מיד עם תחילת יישום תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם התפרסמו בקובצי התורה השונים שהופיעו על-ידי ישיבות חב"ד ברחבי תבל מדורים מיוחדים בהם ציינו הכותבים (אנ"ש והתמימים) מראי מקומות וציונים לרמב"ם. בשלב מסוים ביקש הרבי שמערכות הקובצים עצמם ירכזו את הציונים לקובץ אחד, כדלהלן (ספר 'מאוצר המלך' כרך ראשון עמ' 363):

...להוציא-לאור קובץ בפני עצמו בו יוכנסו כל מה שהוצא-לאור כבר במראי מקומות וכו' – (כמובן על הסדר ביד [החזקה]) ולשלימות יוסיפו גם-כן (במקומם) המראי-מקומות שבמפרשי הרמב"ם מאז והנוספים וכו' (זהו מזמן לזמן – ובמילא ימשיכו בקובצים שזהו דבר בעתו)...

אמנם, לפועל הוציא הרבי את הדברים בצורה שונה – והתפקיד הועבר לחברי הכולל שעל-יד מזכירות כ"ק אדמו"ר.

"קונטרס... שיוסיף אור והתיישבות"

בהתוועדות ליל ט"ו באב תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2362) ביקש הרבי:

דבר טוב ונכון ביותר שיתקבצו אחדים מחברי ה"כולל" שעל-ידי ה"מזכירות", ובזריזות הכי אפשרית – יאספו וירכזו את כל המראי-מקומות לכל פסקי-הדינים שבספר היד להרמב"ם, וידפיסום בקונטרס בפני-עצמו, כך שכל אחד ואחד יוכל למצוא בנקל את מקורות הפסקי-דינים שבספר היד – דבר שיוסיף אור והתיישבות בלימוד ספר היד להרמב"ם.

והוסיף להבהיר:

יש להתחיל באיסוף המראי-מקומות מהתחלת הספר (למרות שבשיעורי לימוד הרמב"ם עומדים כבר באמצע)... למצוא ספרים ומחברים רבים שכבר עסקו בכיוצא-בזה, לאסוף וללקט מהם את כל המראי מקומות – שעד עתה הם באופן ד"מפוזר ומפורד" – ולהוציאם לאור באופן מרוכז...

הרבי גם ציין שאלה שתחת ידם ספרים נדירים שעוסקים בבירור מקורות לרמב"ם ישגרום למערכת.

ביומן רישומה של שנה תשד"מ נסקרה הפרשה על-ידי כותב רשימה זו בהרחבה ובפרטיות (ראה שם), ונציין אפוא פרטים אחדים:

יום שני ט"ו מנחם אב – החלו אברכי הכולל לגבש תוכנית עבודה; ראש הכולל הרה"ג ר' יוסף העלער שליט"א נקרא אל הרב חדקוב קיבל הוראות ונתבקש להציג את פרטי תוכנית העבודה. ביום שלישי החלה העבודה. בשבת-קודש כ"ף מנחם-אב (התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2425) הזכיר הרבי שוב את "איסוף וקיבוץ מראי מקומות לפסקי-דינים שבספר הרמב"ם... שזהו בדוגמת עניין ה'מעיינות' מקור המים".

ושוב נדרש הרבי לעניין זה בהתוועדות כ"א מנחם אב (שם עמ' 2433), והפעם מבקש להוציא זאת "בזריזות האפשרית, וכל הזריז הרי זה משובח". הרבי מציין "שהיגיעה הקשורה עם הזריזות שבדבר ("יגעתי ומצאתי") תביא להצלחה גדולה יותר (איסוף מספר רב יותר של מראי מקומות, וכיוצא בזה)" – מאשר אילו ההתעסקות בדבר תהיה שגרתית ("באופן של "תמידין כסדרם"").

למחרת התקיימה אסיפה בין חברי ה"כולל". הרבי התעניין אודות תוצאותיה לפועל וכך גם מספר פעמים בימים הבאים. כשקיבל הרבי דו"ח ביום ראשון כ"ח מנחם-אב ציין כי הזריזות בכך אינה באופן של "מהדרין מן המהדרין". והוסיף כי אם יתווספו מראי מקומות אחר תחילת ההדפסה, יוסיפום בסוף הספר כ"מילואים".

בשלב זה הצטרפו אל העבודה תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית.

בצהרי יום שני כ"ט מנחם-אב, לקראת נסיעת הרבי ל"אוהל" הושלמה המלאכה, וביום שלישי בערב הוכנס לרבי כל החומר. הספר יצא מבית הדפוס לקראת שבת קודש פרשת תבוא, ח"י אלול.

אשרי חלקם וגדול זכותם

"מטרת ספר זה – צוין במבוא לספר – היא: א) לאסוף בחיבור אחד את ציוני מקורות הרמב"ם שנמצאו בנושאי-כלי הרמב"ם ובשאר ספרים המציינים מקורות לדברי הרמב"ם, ב) להשלים את ציוני המקורות של ההלכות שלא נסמנו, או שלא נסמנו בשלימות".

"ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אלו שעסקו במלאכה זו, ועליהם הכתוב אומר 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'", אמר הרבי בהתוועדות שבת פרשת תבוא ח"י אלול תשד"מ כשדיבר על הספר ( – להתוועדות נכנס הרבי כשהספר בידו).

הרבי ציין כי מלכתחילה ביקש שלא ימתינו עד שהמלאכה תושלם ("השתדלות שלא לעכב את ההוצאה-לאור עד שהספר יהיה 'מנופה בי"ג נפות' (כי אם להסתפק בהגהה אחת))". הספר הנוכחי יהיה מעין "מהדורה קמא", ולאחר מכן יבואו "מילואים" או "מהדורה שנייה", ולקראת ערב ראש השנה תודפס חוברת מילואים (ראשונה). הרבי עצמו העיר בקשר ל"מראה מקום" הראשון והאחרון בספר, ובסיום השיחה אמר:

ויהי רצון אשר כל חברי המערכת והעומד בראשה – בראשם, יוסיפו מרץ וחיות בכל הקשור למהדורא בתרא והשלמת ספר זה בשלימות הכי אפשרית ומתוך זריזות.

הרבי נתן את בקבוק המשקה לראש הכולל הרה"ג העלער שליט"א, וקודם לכן מזג 'לחיים' לראשי המתעסקים בעריכת הספר.

ביום שני שלאחר מכן, כ' אלול, הייתה הוראה כי גם תלמידי הישיבה השייכים ישתתפו בעריכת 'לוח התיקון' לספר.

הפצתו בין גדולי ישראל

נ.ב. [=נכתב בצידו]

אתכבד בזה להמציא לכת"ר [=לכבוד-תורתו] ספר "מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה" להרמב"ם – שיצא לאור בימים הכי אחרונים.

כך כתב הרבי במכתב כללי-פרטי ששיגר במצורף לספר – לכמה וכמה מחשובי גדולי התורה בארץ-הקודש ובחו"ל. תאריך המכתב "ימי אלול ה'תשד"מ" (צילום המכתב להרה"ג רבי יצחק ידידה פרנקל מופיע בספר 'שמן ששון מחבריך' כרך ד' עמ' 101; ולבעל ה'פני מנחם' מגור – בעתון כפר חב"ד לקראת יום פטירתו).

לפי הוראת הרבי, צורף מכתב מטעם המערכת ובו נאמר: "הננו פונים אליכם שכל מי שיש תחת ידו מקורות לדברי הרמב"ם שאינם מצויינים בהספר או הערות על המצויין בהספר לשולחם לכולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א בהקדם בכדי שנוכל לצרפם ל"מילואים" שיצאו-לאור אם-ירצה-ה' עוד לפני ראש השנה.

"וכן מבקשים מכל מי שיש תחת ידו ספר המציין מקורות לדברי הרמב"ם שלא נדפס ברשימה שבפתח דבר, לשלוח את הספר אלינו (ובאם רצונו על-מנת להחזירו) או העתק ממנו.

"בברכת כתיבה וחתימה טובה. המערכת".

בין השאר שוגר הספר לכוללי חב"ד בעולם:

"ב"ה.
כבוד חברי הכולל שיחיו,

בקשר להדפסת "מילואים" לספר "מראי מקומות לרמב"ם" – הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שישתתפו בזה כל חברי כוללי חב"ד ולכן הננו פונים אליכם..." ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 249).

מחוברים לטהור...

בשעתו פרסמנו מעל בימה זו צילום מכתבו של ה'פני מנחם' אשר הזדרז במיוחד לשגר מענה לרבי ובו כתב:

"ב"ה, ירושלים,

"בעזרת השם-יתברך יום ה' לסדר 'ואתה מרבבות קודש' תשמ"ה לפ"ק ח' תשרי [תשמ"ה],

"אל הוד כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו"ר מליובאביטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו בטוב עד התגלות משיח-צדקנו בב"א,

"בהיותי בטוח שהוד מעכ"ק [=מעלת כבוד-קדושתו] בתפילתו זוכר את כל בני-ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו ה' יתברך ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה לשנה טובה.

"בתודה קבלתי את המראה-מקומות של הרמב"ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים.

וראיתי במכתבים של הכולל שליד מזכירות הוכ"ק [=הוד כבוד קדושתו] המו"ל, שמבקשים ממי שיש לו להוסיף, שיוסיף, כי הדבר נעשה בחיפזון במהדורא זאת בגלל היות דבר המלך נחוץ ללומדים כעת. ואכן ציינתי לי לפי מבט ראשון כמה עשרות מראי-מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם – אולם חשבתי כי מסתמא ידוע להם, אלא שישנה איזו סיבה שלא צירפם.

בכל-זאת בלי-נדר אשלחם מיד אחר יום-הכיפורים, כי הנני בא רק לעורר, ומה שבדעתם להוסיף או להשמיט יעשו, ובפרט שהם כל-כך מחוברים לטהור ליד מזכירות הוכ"ק שליט"א.

"והנני כופל ומברכו בידידות ובהוקרה עמוקה,

"פינחס מנחם בהרה"ק מגור זצללה"ה".

כשקיבל הרבי את המכתב נהנה מאוד, וציין בכתב-יד-קדשו למזכירות להכין מכתב תשובה (תשורה משפ' לוין, ח"י אלול תשס"א):

ערב חג הסוכות

הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ בנש"ק עוסק בצו"צ וכו'...

בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה טובה שישלח כת"ר [=כבוד תורתו] הערות (ובטח גם – הארות) ותוספת מראי מקומות והרי זכות הרבים הוא וכו'.. ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי-מקומות – הראשונה, מכלל שמכינים שניה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן-תורה.

בספר 'עבודת הקודש' (נ.י. תשנ"ה) עמ' קסד מספר הרב שלום דובער לוין:

כשיצא הספר מראי מקומות לס' משנה תורה לאור על פי הוראת כ"ק אדמו"ר, נצטוויתי לשלחו, יחד עם קונטרס המילואים [=כנראה חוברת א'], לכמה ספריות. כשקבלתי אישור מהספריות שקיבלו את הספר, והכנסתי את מכתבם (תחילת מר חשון תשמ"ה), השיב הרבי:

ראיתי ות"ח.

להחזיר.

כדאי שישלח (בשמי) הנ"ל גם למנפרעד מנשה לעהמן הידוע.

מקור שלא צוין?!

הדברים האמורים בתחילת הרשימה (מהתוועדות כף טבת תשמ"ה) לא נאמרו כ"מחמאה" גרידא, כי-אם אדרבה בתור תביעה להשלמה ולתוספות.

באותה הזדמנות ביאר הרבי את דברי הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת נפש ריש פרק ז') "וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין", והצביע על מקור בפסוק מפורש (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה בעליה", שממנו למדים שאצל "בעלי החכמה" ("בעליה" בלשון הפסוק) ה"חכמה" איננה רק ענין של תוספת תענוג כי-אם ענין של חיים ("תחיה"). הרבי ציין שמראה-מקום זה צוין באחד הספרים המציינים מראי-מקומות לספרו של הרמב"ם ("רמב"ם לעם" ירושלים תשי"ט) וכאן הוסיף:

ולפלא הכי גדול: בספר מראי מקומות על הרמב"ם שיצא לאור לאחרונה – לא ציינו מראה-מקום הנ"ל (אף שצוין, כאמור, באחד הספרים שהשתמשו בו בליקוט המראי-מקומות).

הרבי הוסיף:

ושגיאה זו – ויתכן שישנם עוד כיוצא-בה, שהרי "שגיאות מי יבין" – צריכה לעורר להוסיף ולהשלים מלאכה זו, כלומר, שלא להסתפק במלאכה הגדולה והחשובה שנעשתה עד עתה, ומכאן ואילך לאכול מן המוכן – אלא יש להוסיף בזה עוד יותר, כלימוד התורה בכלל שצריך להיות באופן ד"לאפשה לה", ובפרט בנוגע לציון מראי-מקומות שניתן להוסיף בזה יותר ויותר, והדבר ניתן לביצוע בתוספת חשק וחיוניות – מצד הרגש ד"קב שלו", שמצא מראה-מקום נוסף שלא נדפס אפילו בספר הנ"ל.

וסיים הרבי:

ובהתאם לכך כדאי ונכון שלקראת יום הולדתו של הרמב"ם יוציאו לאור עוד ריבוי מראי-מקומות בתור הוספה על הספר שיצא-לאור כבר, ועל-ידי-זה יתוסף עוד יותר בהבנת דברי הרמב"ם כו'.

ואכן בערב שבת הגדול (תשמ"ה) הופיעה חוברת ב' של "מילואים"; ובמשך הזמן יצאו לאור עוד:

חוברת ג' בימי הסליחות תשמ"ה; חוברת ד' לי"א ניסן תשמ"ו; חוברת ה' בט' שבט תשמ"ז, וחוברת ו' בערב י"ט כסלו תשמ"ח; כל אלו בתוספת של מראי-מקומות נוספים נכללו בכרך מפואר של "מילואים" לספר מראי מקומות שיצא לאור בכ"ף טבת תשנ"ג (בן שצ [390] עמודים).

תישאר עוד עבודה לרמב"ם...

בז' אדר תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1310) מאחל הרבי:

ויהי-רצון שכל פעולות אלו ימהרו ויזרזו את קיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והרמב"ם בתוכם,

ואז יפתור הרמב"ם בעצמו את כל השאלות שבחיבורו, וכן בנוגע לפסקי-הדינים שלעת-עתה לא מצאו להם "מראה-מקום" – ישאלו את הרמב"ם עצמו, ובוודאי ישיב מיד ויצביע על ה"מראה-מקום" הנכון.

כאן המקום, אפוא, להזכיר ענין זה – כדי לעורר על-דבר סיום והשלמת ה"מראי מקומות" על הרמב"ם:

הרמב"ם הוא שהחליט על הצורך בחיבור מיוחד שיצויינו בו מקורות פסקי-הדינים שבחיבורו. [היה זה לאחר ששאלוהו פעם למקורה של הלכה מסויימת והשיב באופן מסויים, ושוב השיב באופן אחר... וסוף-כל-סוף הצביע על המראה-מקום המדויק. ולזה החליט כנ"ל].

והנה כאשר יבוא הרמב"ם עכשיו בוודאי ישיב מיד על המקור ("מראה-מקום") הנכון. אמנם, בינתיים, יש להשתדל למצוא את כל ה"מראי-מקומות" שיש ביכולת ואפשרות למצוא עתה. ואחר-כך, יישאר גם עבור הרמב"ם מה להשלים!...

גם בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב כ"א כסלו תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 916) מאחל הרבי ("ויהי רצון") שעל-ידי ההוספה בכל הפעולות בהפצת התורה והפצת המעיינות חוצה... נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", והרבי מדגיש:

כולל – לימוד ספר הרמב"ם, ביחד עם העיון והעמקה בדברי הרמב"ם, ובפרט לאחרי העזר והסיוע של הוצאה לאור מראי מקומות על ספר הרמב"ם שעל-ידי-זה יכולים ללמוד גם את טעמי ההלכות.

ובתקופה מאוחרת יותר (ז"ך ניסן תשמ"ח) – כאשר רבנים שיגרו לרבי מראי מקומות ביקש הרבי שמערכת הספר תשיב להם:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א הואיל למסור לנו את הערתו לספר "מראי מקומות", והננו מביעים את תודתינו על כך".

ובנוגע לעצם ההערה: "בודאי יפה העיר... גם הציון הנדפס בספר "מראי מקומות"... יש לו עיקר".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)