שאלה: מה עושים בני-זוג שאבדה או נקרעה הכתובה שלהם?

תשובה: אמרו חז"ל: "אסור לאדם לשהות עם אשתו שעה אחת ללא כתובה". אחרי החופה יש לוודא שהכלה לא תאבד את הכתובה, בשל טרדות החתונה. הכתובה אינה חייבת להישאר בבית הזוג, אלא אפשר לשמור אותה בכספת או אצל קרובים וידידים. למנהג האשכנזים, הכתובה נשמרת בבית הזוג, בין חפצי האישה. למנהג הספרדים – בבית הורי האישה.

בשעת הצורך יש סומכים על העתק הכתובה החתום (ואגב, כשכותבים אותו חייבים לכתוב עליו שהוא רק "העתק הכתובה"), שנשאר כנהוג בלשכת הרבנות שבה נרשם הזוג לנישואין; ויש השוללים זאת. לכל הדעות אין לסמוך על תצלום הכתובה.

אם אבדה הכתובה והבעל אינו יכול לכתוב מיד כתובה אחרת, כגון בשבת, יתפיס ביד האישה מיטלטלין כפי ערך הכתובה, ובהזדמנות הראשונה יכתוב לה כתובה אחרת. בשעת הדחק אפשר לסמוך על קניין-סודר שנעשה לפני עדים על חיובי הכתובה (כנהוג בדרך-כלל בחופה, ואם לא נעשה אז – לעשותו כעת).

הכתובה החלופית נקראת "[חילוף] כתובה דאירכסא", ויש לה נוסח מיוחד. כותבים בו הן את תאריך (וחיובי) הנישואין והן את תאריך הכתיבה. אם לאחר-מכן נמצאה הכתובה הראשונה, יש לפסול את הראשונה ולהשאיר את השנייה. כמו-כן יש נוסח מתאים לכתובה המחליפה כתובה שנמצאה בה טעות, וגם בה נוהגים כאמור.

כתובה שנמחקה (או שנקרעה לגמרי) מחמת יושנה, מביאים אותה לבית-דין, והם כותבים שטר אחר במקומה. ואפילו נמחקה לגמרי, אם יש עדים שראו וזוכרים את תוכן השטר - יעידו על כך, ויכתבו זאת הדיינים מפיהם.

יש הנחיות הלכתיות מדוייקות מה נחשב טעות הפוסלת את הכתובה, וכיצד מתקנים בה טעויות (לא בדרך המשפטית המקובלת). אם מתעורר ספק, יש לפנות אך ורק לדיין מוסמך העוסק בעניינים אלו.

מקורות: כתובות נד,ב. נז,א. פב,ב. רמב"ם הל' אישות יב,ח-ט. שו"ע אה"ע סו,א-ג, רמ"א ונו"כ. הנשואין כהלכתם יא,רכה. סדר כתובה כהלכתה, פרקים: ב,יג,יד.