חכמת פתיחת הלב
"תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה" (ראש השנה כט). בתקיעת שופר העיקר איננו מלאכת התקיעה, אלא החכמה לפתוח על-ידי התקיעה את שערי הלב ולעורר את השומעים לתשובה.
(רבי בונם מפשיסחה)
חומרי הבניין
עבודת היום של ראש השנה היא קבלת עול מלכות שמים, שזה עניינו של 'בניין המלכות'. בית בונים משלושה חומרים עיקריים: אבנים, עפר ומים. 'אבנים' – אותיות; 'עפר' – ביטול; 'מים' – דמעות. על-ידי אמירת אותיות התפילה בביטול ובתחנונים, בבכיות מעומק הלב, בונים את ספירת המלכות.
(ספר המאמרים קונטרסים)
בלי טעם ונימוק
"באין מליץ יושר... תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט" (מן התפילה). בדיוק כפי שישראל מקיימים את ה"דבר חוק ומשפט", את החוקים שבתורה, אף שאינם מבינים את טעמיהם ונימוקיהם, כן עשה גם אתה, "וצדקנו במשפט", הצְדֵק אותנו בדין בלי שום טעם ונימוק.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
מלכות ברצון
בראש השנה אנו מכתירים את הקב"ה למלך עלינו. יש ממשלה, שהיא שליטה על הנתינים בעל כורחם, ויש מלוכה, שהיא ברצון, בבחינת "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". בתחילת הבריאה היה הקב"ה בבחינת 'מושל', עד שבא אדם הראשון, והמליכו למלך באמרו "ה' מלך גאות לבש". הדבר חוזר ונשנֶה בכל ראש השנה, כאשר אנו מכתירים את הקב"ה למלך.
(הרבי מליובאוויטש)
הס קטֵגור
"וכל מאמינים שהוא עונה לחש" (מן התפילה). "וכל מאמינים", אנו כולנו מאמינים באמונה שלמה "שהוא", הקב"ה, משיב על כל הטענות של המקטרג – "לחש", הֱיֵה בשקט...
(תירוש ויצהר)
עול בשמחה
בראש השנה יש לקבל עול מלכות שמים בשמחה, כפי שהיה בעת קריעת ים סוף, שבני ישראל קיבלו עליהם עול מלכות שמים, באמרם "ה' ימלוך לעולם ועד", מתוך שירה ושמחה. בכל ראש השנה יש לקבל עול מלכות שמים מחדש, בשמחה גדולה יותר וברצון נעלה יותר.
(הצמח צדק)
תיקון המידות
הרבי הרש"ב מליובאוויטש היה מזהיר לבקש במיוחד בראש השנה לעורר רחמי שמים בבכייה ובהתעוררות פנימית על תיקון המידות ועל התנהגות במידות חסידיות.
מהות היום
קבלת העול שבכל יום, ובמיוחד בעת קריאת שמע, היא התחלה ויסוד בלבד להתנהגות האדם במשך היום; ואילו קבלת העול של ראש השנה היא מהותו ותוכנו של היום.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
