מעל כל המשאלות הפרטיות והכלליות שאנו מבקשים בראש השנה מרחפת משאלה אחת גדולה ומרכזית: "מלוך על העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך". אנחנו מבקשים שהאנושות כולה תתאחד לעבוד את ה', לאהבו ולירא מפניו. שהרוע יועבר מן העולם – "והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
על עם-ישראל אנו מבקשים: "תן כבוד ה' לעמך... שמחה לארצך וששון לעירך". זו תפילה ובקשה שעם ישראל יגיע למעמדו האמיתי, מעמד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", העם הנבחר שנועד להיות אור לגויים, ואשר האנושות כולה מכירה בסגולתו ובתפקידו הייחודי. זו בעצם התפילה לגאולה.
עיקרו של ראש השנה הוא בהיותו יום הכתרתו של הקב"ה למלך על העולם. מבואר בתורת הקבלה והחסידות, שבליל ראש השנה עולה ומסתלקת החיוּת מהעולמות, ונותרת חיוּת מזערית בלבד. כל הדברים חוזרים לקדמותם, אל שורשם העליון. הכוחות האלוקיים שהחיו וקיימו את העולם בשנה שעברה חוזרים ועולים ומתכנסים בשורשם. מצב זה מוגדר שכביכול הקב"ה אינו רוצה עוד למלוך על העולם.
לעורר רצון
הדוגמה המובאת על עניין זה היא ממלך בשר-ודם. מלך אמיתי, אדם שאכן ראוי להיות מלך, הוא אדם העומד בדרגה רוחנית גבוהה מאוד. הוא אינו כאחד העם, אלא משכמו ומעלה גבוה מכל העם. רגשותיו, מחשבותיו, רצונותיו וכללות מהלך נפשו שונים מכל העם. כשבאים לאדם כזה ואומרים לו שעליו להיות מלך על העם, להנהיגו ולספק את כל צרכיו, אין הוא חפץ בכך כלל וכלל. הוא רואה בזאת ירידה עצומה מדרגתו. הוא מעדיף להיות עם עצמו ועם עולמו הנעלה ואין ברצונו לרדת לעולם הנחות יותר של העם. כיצד אפשר לעורר בליבו את הרצון למלוך?
הדרך לעורר בליבו רצון להיות מלך היא על-ידי ה'הכתרה'. כשהאדם הזה רואה את העם מתבטל אליו ומבקשו למלוך עליו ולהנהיגו – הדבר מעורר רצון פנימי ועמוק בליבו להיעשות למלך על העם. מה שמעורר אפוא את הרצון למלוכה הוא ההתבטלות של העם ובקשתו למלוך עליו.
מצב מעין זה קיים גם בעניין מלכותו של הקב"ה. אם מלך בשר ודם מרגיש נחיתות ואי-רצון כשהוא מתבקש למלוך על עם, על-אחת-כמה-וכמה שלגבי הקב"ה הירידה למצב של מלוכה ולהנהגת העולם היא בבחינת ירידה והשפלה עצומה לגביו. כדי שהקב"ה יהיה מלך על העולם, עליו להגביל את עצמו כביכול ולצמצם את אורו האין-סופי בצמצומים לאין שיעור. על כן הוא, מצד עצמו, אינו רוצה למלוך על העולם.
ההתבטלות מעוררת
הדרך לעורר כביכול אצל הקב"ה את הרצון למלוך על העולם היא על-ידי העבודה של עם ישראל בראש השנה. כאשר עם ישראל עומד בראש השנה ומתבטל אל הקב"ה, מקבל מחדש את עול מלכותו, ומכתירו למלך על ישראל ועל העולם – בכך הוא מעורר אצל הקב"ה את הרצון למלוכה.
זו גם המשמעות הפנימית של ראש השנה בתור יום הדין והמשפט. כל מה שיהיה בשנה החדשה תלוי בדרך שבה הומלך הקב"ה על העולם בראש השנה. כל החיוּת של כל הדברים שופעת בראש השנה, מפני שביום הזה הקב"ה מקבל עליו מחדש את המלכות על העולם. אם אנו מתבטלים בכנות ובפנימיות אל הקב"ה ומקבלים עלינו מעומק הלב את מלכותו, אנו מעוררים אצלו רצון עמוק יותר למלוכה ומבטיחים לעצמנו ולעולם כולו שנה טובה ומתוקה, שנת שפע וברכה בגשמיות וברוחניות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
