חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 ז' בכסליו התשע"ט, 15/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה'מבצעים' - "הכרח השעה"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 653 - כל המדורים ברצף
בכוחו של כל יהודי לנצח תמיד במלחמה
הגילוי אצל נשיא הדור "פועל ישועות בקרב הארץ"
'מארש נפוליון'
פרשת בא
סיום מסכת / תמימות / ברכו שלא במקומו
לוח השבוע

בשנת תשכ"ז - 'מבצע תפילין', בשנת תשל"ד-ה - 'מבצע תורה', 'מבצע מזוזה', 'מבצע צדקה', 'מבצע בית מלא ספרים', 'מבצע נש"ק', 'מבצע כשרות האכילה ושתייה' ו'מבצע טהרת-המשפחה' * אחר-כך ניתוספו גם 'מבצע חינוך' ו'מבצע אהבת-ישראל' * זיכרונות, דיווחים, עידודים והוראות מימי הבראשית של 'מבצעי הקודש'

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בשנת תשל"ז כותב הרבי ('מקדש מלך', כרך ג, עמ' צג):

אמרתי בפרסום כמה וכמה פעמים שהנני מבקש ומפציר את כל אחד ואחת מבני-ישראל שיחיו לעשות בכל אחד ואחד מהמבצעים ככל יכולתו... מפני שזהו הכרח השעה.

"אשרי חלקם"

בכ"ב בתמוז תשל"ד פרסם הרב אפרים וולף מכתב-חוזר "אל כללות אנ"ש והתמימים שיחיו" ובו נאמר: "ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א מתעניינים מדי פעם אודות פעולות חמשת המבצעים בארץ-הקודש, וכמובן שהכוונה בהתעניינות זו היא גם תביעה להגברת חמשת המבצעים בכל מקום ומקום".

בדיוק חודש ימים לפני כן, בכ"ב בסיוון, יצא מהרבי פתק במענה לדו"ח שהוכנס אליו יום קודם לכן, על פעילות במבצעים:

נת' ות"ח ת"ח. ואשרי חלקם.

ויה"ר [=ויהי-רצון] שיקויים בכל המתעסקים במבצעים אלה - האנשים והנשים והטף - שליט"א: מי שיש לו מנה רוצה כו' ארבע מאות וכו'

אזכיר עה"צ.

"נוגע בנפש ממש"

בכ"ט בתמוז תשל"ה מתפרסם מכתב-חוזר של אגודת-חסידי-חב"ד באה"ק ('מקדש מלך' שם בשולי-הגליון):

לכבוד אנ"ש והתמימים שיחיו.

שלום וברכה!

ממזכירות כ"ק אד"ש נמסר, כי העניין של המבצעים, ובעיקר תורה, תפילה וצדקה, בימי בין-המצרים, נוגע בנפש ממש, לכ"ק אד"ש.

וכן עניין הכשרות וטהרת-המשפחה.

אי לכך יש לפעול במרץ הכי גדול בכל העניינים...

התעוררות מימי מלחמת העולם השנייה

הבאנו כאן כמה דוגמאות הממחישות את הלהט, הדחיפות והדרבונים להתעסקות במבצעים, החל משנת תשל"ד, שאז נוספו מבצעים חדשים ל'מבצע תפילין' שראשיתו כבר בשנת תשכ"ז.

בשיחה דלהלן, שנאמרה בימים הסמוכים למלחמת 'ששת הימים', מגלה הרבי בין השאר, כי ההתעוררות בקשר למצוות תפילין (השם "מבצע תפילין" נקבע קצת יותר מאוחר) מיוסדת על הוראות כ"ק אדמו"ר הריי"צ בזמן מלחמת העולם השנייה.

בהתוועדות שבת-קודש פרשת במדבר תשכ"ז דיבר הרבי בהרחבה בדבר ההשתדלות בזיכוי יהודים במצוות תפילין וכה אמר (לפי רשימה פרטית - בלתי מוגהת):

אמרו רז"ל במסכת מנחות (מד,א) "כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר, ה' עליהם יחיו", ופירש רש"י: "אותם שנושאין עליהם שם ה' בתפילין, יחיו".

אבל מצד מאמר רז"ל זה לבד עדיין אין כאן שלילה של עניין מלחמה בפועל, אלא יכול להיות מצב דומה למלחמת מדיין, שבה לא נפקד ממנו איש.

אמנם יש מאמר חז"ל בגמרא ברכות (נז,א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר - אלו תפילין שבראש". מאמר רז"ל זה משמעותו שאין צורך כלל במלחמה, כיוון שהם - הצד שכנגד - מתבטלים מיד, "ויראו ממך".

ואף שלכאורה ה"ויראו ממך" הוא בשעת הנחת התפילין - הרי באמת, תוצאות פעולה זו משפיעות גם לאחרי זה, ועל-דרך "נבהלו אלופי אדום אלי מואב גו' נמוגו כל יושבי כנען" - שבדרך ממילא נתבטלו בלי שום מלחמה, ועד שנמוגו כל הגרים שם ("כל יושבי כנען"), שזה היה משך זמן ארוך לאחר-מכן, ועד שגם ארבעים שנה לאחר מכן, ערב כניסת בני-ישראל לארץ-ישראל, עדיין היו יושבי הארץ חדורים פחד ("נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם" - יהושע ב,ט. וראה גם שם כד) מקריעת ים סוף וכו'.

ובהנוגע לענייננו: גדולה סגולת התפילין לגרום למצב שאפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם, ובוודאי שלא יטלו מאומה מבני-ישראל. ולא רק מהשטח שנמצא תחת יד ישראל כו' אלא אפילו ממקומותיהם הם וכו'. ובמיוחד לאור המבואר בחז"ל בגודל מעלת תפילין עד שהוקשה כל התורה כולה לתפילין, וכפי שמצינו בחסידות כשמביאים דוגמה איך נתלבשו המצוות בעניינים גשמיים, מזכירים ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי; שעל-ידי המצווה מתחבר הגשמיות שבדיו והקלף עם הרוחניות שבזה.

וגם השם תפילין הוא כידוע מלשון "נפתולי אלוקים נפתלתי גו'" - מלשון התחברות, שמתחבר עם גשמיות, היינו, שאלוקות נמשך עד בגשמיות. שמכל האמור מובנת ביותר שייכות התפילין לאריכות ימים, שהרי אצל יהודי הרי גשמיות ורוחניות יחדיו יהלכון.

וכדי להיות כלי לעניין זה של ה"ויראו ממך" ללא מלחמות כלל כו' - נדרש "יוצא צבא בישראל" באופן של אחדות (וכפי שהיה אצל השבטים מהמעולה שבהם, יהודה, ועד הפחות שבהם).

ולא לדרשה קאתינא אלא יש להמשיך זאת לפועל בהתאם להידוע שתורה מלשון הוראה, ובפרט שידועה השתדלותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בתקופת המלחמה ההיא (מלחמת העולם השנייה) שיהיו זהירים במצוות תפילין ועד באופן של הידור, תפילין בדוקות כו' וגם להשפיע על הזולת להניח תפילין, שעל-ידי זה מרוויחים שני עניינים - הן ה"ויראו ממך", שמתבטלים, והן העניין דאריכות ימים.

[ואף שחז"ל הדגישו "אלו תפילין שבראש" - הרי מובן שזה כולל גם את התפילין של יד שכבר הניחו קודם לכן כפי הסדר, שתחילה מקדימים את המעשה (תפילין של-יד) ואחר-כך את ההבנה והשגה (תפילין של-ראש) מתאים לסדר במתן-תורה - הקדמת נעשה לנשמע].

וכל האמור ייעשה מתוך שמחה, כמו כל מצוות התורה שצריכות להיות בשמחה ובטוב לבב, שאז שמחה פורץ גדר, פורצת כל הגדרים ובאים למנוחה שמבטלים כל המיצרים וגבולים המבלבלים בגשמיות וברוחניות ולומדים תורה מתוך מנוחת הדעת.

"בתחילת כל המבצעים"

למה 'מבצע תפילין' הוא "בתחילת כל המבצעים"? נימוק פשוט וברור השמיע הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת וירא תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו, כרך א, עמ' 193):

דובר קודם אודות מעלת מצוות תפילין - לאור המסופר בזוהר פרשת וירא אודות הסתלקותו של ר' אליעזר הגדול, "שאמר לבנו שיאמר לאמו שתתלה התפילין שלו באתר עילאה... אם-כן כשיהיו תפיליו וגם הוא עצמו יבא לראותן - על מה תבכה" - "כי ר' אליעזר הגדול הוא על-דרך תפילין של ראש... הוא דרש על-פסוק וראו כל עמי הארץ... אלו תפילין שבראש.. שם הוי' הוא מספר אליעזר הגדול במכוון" (לקוטי לוי-יצחק מאביו של הרבי), כי ר' אליעזר סבור כי גוי סתם מחשבתו לעבודה-זרה (חולין לח, ב במשנה) למרות שקרו ליה אלוקא דאלוקיא (מנחות בסופה) ורק על-ידי ראיית התפילין המונחות על היהודי נפעל עליו "ויראו ממך" - ולכן מבצע תפילין בתחילת כל המבצעים, ואחר-כך מצווה גוררת מצווה - גם שאר המבצעים.

דיווח מהשנים הראשונות

בידיעון שהופיע מטעם בית 'מחנה ישראל' בשנת תשל"ז (בעריכת הרב צבי-הירש שיחי' זרחי), מופיעות 'נקודות' מהתוועדות שבת-קודש פרשת חוקת-בלק תשל"ז. לאחר מכן מתוארים שם קטעים הנוגעים לפעילות ב'מבצעים' ולמעורבותו של הרבי בכך:

"בעת ההתוועדות קרא [=הרבי] להר"ר דוד שי' ראסקין ונתן לו משקה לחלק חלק בעת ההתוועדות וחלק לעשות מסיבת מלוה-מלכה בקשר לחיזוק 'מבצע צדקה' ושאר המבצעים 'און מ'זאל מאכן א סך געלט' [=ושיגייסו הרבה כסף] ושיהיה 'בהצלחה רבה'.

"אחר-כך קרא לוועד הכספי ד'מבצע נש"ק' (הר"ר שניאור-זלמן גוראריה וה"ר חייקל חאנין) ונתן להם משקה עבור האסיפה בקשר לחיזוק 'מבצע נש"ק' במשך ימי הקיץ, וציווה להכריז על-דבר האסיפה...

"בימי ההכנה לימי הגאולה י"ב י"ג תמוז הורה כ"ק אד"ש במכתבו הכללי לחזק את חמשת המבצעים ו'מבצע נש"ק' ביתר שאת. כתוצאה [=מהוראה זו] אורגנו על-ידי צאגו"ח ו'ועד מבצע נש"ק' אסיפות בקשר לזה. (בעת המלוה-מלכה של צאגו"ח חילקו היי"ש מהתוועדות והוחלט לתרום בסכום של 401 גימטרייה "מבצע צדקה").

"כ"ק אד"ש השתתף בסך 250 עבור 'מבצע נש"ק' וביום י"ג תמוז הוסיף עוד 600. אנ"ש השתתפו בעת האסיפה בקניית מעות כ"ק אד"ש בסכומים הגונים.

"כ"ק אד"ש הורה שבעת ההתוועדות די"ב-י"ג תמוז (ביום א') יגישו אליו מהנעשה עד עתה בקשר להמבצעים ו'מבצע נש"ק'. להלן רשימה מאלו שהגישו ספרים שיו"ל בקשר עם 'מבצע תורה': כולל אברכים בביהכנ"ס צמח-צדק בירושלים, כולל אברכים בכפר-חב"ד, כולל אברכים בנחלת-הר-חב"ד, כולל אברכים צפת, כולל אברכים שע"י מזכירות נ.י., תלמידי הזאל תומכי-תמימים מונטריאול, תלמידי הזאל תומכי-תמימים אוסטרליה, הערות התמימים ואנ"ש נ.י., הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון, פילפולים וביאורים בשיחות אד"ש מונטריאל, שו"ת - אוהלי תורה, חוברת י"ב תמוז ברוסית, האחים ש"ט - חוברת קובץ תהלים באנגלית.

"אחר-כך ניגשו בקשר ל'מבצע תפילין' - הגישו זוג תפילין והודיעו את מספר זוגי תפילין שמכרו או חילקו; 'מבצע מזוזה' - הגישו מזוזה והודיעו שזהו מספר 19521 שנמכר או נתחלק; 'מבצע צדקה' - הגישו קופת צדקה והודיעו שזהו מספר 49604; 'מבצע נש"ק' - הגישו פמוט והודיעו שזהו מספר 245,001 שנתחלק כבר.

"את הזכות לגשת להגיש לכ"ק אד"ש את הדו"ח על-דבר המבצעים דתפילין, מזוזה, צדקה ונש"ק, נמכרו בין אנ"ש, והזוכים השתתפו בסכומים הגונים לטובת המבצעים.

"אחר-כך הגישו מפתחות ל'טנק' שנקנה על-ידי אנ"ש מפאריז, מפלורידה, ומבופלו, ומפתח לבית חב"ד חדש ביוסטון טקסס. בעת שהגישו הנ"ל מזג כ"ק אדמו"ר שליט"א יין לכל אחד ואחד מכוסו ואמר, 'הפצת המעיינות חוצה'.

"בהתאם להתעוררות הנ"ל יצאו בימי הסגולה - ערב י"ב תמוז וי"ג תמוז - (מטעם צאגו"ח) 'טנקים' לכל רחבי העיר ועוררו על-דבר המבצעים ב'קול המונה של רומי', וב"ה היה בהצלחה רבה.

"כמו כן, מתאים לדברי כ"ק אד"ש בהתוועדות די"ג תמוז, נסעו הרבה מתלמידי ה'תמימים' למחנות קיץ (קעמפ'ס) - גולה למקום תורה - ללמוד, ללמד להדריך ולחנך את ילדי ישראל וכו', וכן מתכוננים לנסיעה בשליחות המל"ח בכל רחבי ארה"ב.

"על-ידי צאגו"ח מארגנים את ה'טנקים' למשך כל ימי הקיץ לעסוק בכל הנ"ל באופן הכי מתאים 'אויפשטורעמען די וועלט'" בדבר ה' וכו' בפרט על-ידי המבצעים.

"בטח יודיענו גם מהנעשה בכהנ"ל במחנו.

"הרב צ.ה. זרחי, מנהל".

ממנו יראו וכן יעשו!

בראשית מבצע נש"ק יזם הרה"ח ר' יצחק (איצ'קה) שיחי' גאנזבורג (שעמד בראש 'מטה נש"ק' בכפר-חב"ד, מטעם צעירי-חב"ד) הוצאת 'עלון נש"ק'. בעלון משוכפל ששוגר על-ידו "לסניפים בכל מקום שהם" הוא מציין:

"כפי שהצבנו לעצמנו, תפקידיו העיקריים של הידיעון הם:

א) להביא לידיעת הציבור הרחב דבר אד"ש בנושא.

ב) להפיץ ולהלהיב פעילים נוספים בכל פינות הארץ שישתפו פעולה בנושא, על-ידי סיפורים מעניינים שקרו לנו ואיך שרבבות נשמות קיבלו על עצמן הדלקת הנר כמצוות אד"ש.

ג) כאמצעי מדרבן בהגדלת ההכנסות.

וכפי שאמר לי כ"ק ב'יחידות' בקשר למבצע [מסויים] שביצעתי: "דאס ווייסט איהר, פון וואנען ווייס דער צווייטער פון דעם? דארף מען דאס מפרסם זיין וממנו יראו וכן יעשו" [=זה ידוע לך, מנין יידע הזולת על-כך? יש לפרסם זאת וממנו יראו וכן יעשו].

מצד "תמים תהיה"...

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בחוקותי תשמ"א (שיחות-קודש תשמ"א, כרך ג, עמ' 453) אמר הרבי את הדברים הבאים:

בעניין המבצעים ישנם כאלו שהטילו עליהם תפקיד לעסוק ב"מבצע" מסויים, ובכך פועלים הם; אותו "מבצע" הוא לפי מעמדם ומצבם, ויש לומר - לפי שורש נשמתם:

אחד עוסק ב"מבצע תפילין", השני ב"מבצע צדקה", אחד עוסק ב"מבצע מזוזה", וזולתו ב"בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה". יש עוסק ב"מבצע נרות שבת קודש", ויש ב"מבצע כשרות האכילה ושתייה". אחד עוסק ב"מבצע טהרת המשפחה" נוסף על התעסקותו ב"מבצע תורה" (כמדובר לעיל), ובהקדמת שני המבצעים ד"אהבת ישראל" ו"חינוך".

ברם, מכיון שישנו הציווי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" בכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים - ישנו אמנם העניין (המבצע) שבו יש לעסוק באופן של "זהיר טפי", אבל בד בבד יש לעסוק גם בכל רמ"ח איברים - על כל אחד ואחד לפעול בכל המבצעים: "מבצע אהבת ישראל", "מבצע חינוך", "מבצע תורה", "מבצע תפילין", "מבצע מזוזה", "מבצע צדקה", "מבצע בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה", "מבצע נרות שבת קודש ויום-טוב", "מבצע כשרות האכילה ושתיה" ו"מבצע טהרת המשפחה", ואפילו בשעה שאין הוא עוסק ב"מבצע" מסוים בפועל, ולדוגמה - "מבצע תפילין" ביום השבת - לומד הוא אפוא את הלכות הקשורות באותו מבצע.


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)