מאמרים נוספים בפרשה
	לזרוע ולהצמיח ברכה
	כך נולדת הגאולה
	גאולה בניסן
	הזדהות שלמה עם רצון ה'
	הניגודים במהות האדם
	ברית שחושפת קשר קיים
	מצווה שמקיימים בכל רגע
	הלילה שנהפך ליום
	מחלוקת בעולמות העליונים
	לחרוץ דין באהבה
	התפרצות הרע - סימן לגאולה
	מצווה שמספקת הגנה
	להתנקות ולהיטהר
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	כל מילה מדוייקת
	גודל חביבותו של יהודי
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה

זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא יד,ב)

בפרשת השבוע¹ דנה התורה בנגעי הצרעת שהיו מופיעים בבתים, בבגדים ובגוף, בגלל עוון לשון-הרע. הרמב"ם כותב, שהנגעים הללו היו על-טבעיים לחלוטין - "אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון-הרע".²

המכה הייתה באה בהדרגה: בתחילה היו "משתנות קירות ביתו... אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית - משתנים כלי העור שבביתו". אחרי הכלים היה הנגע בא על בגדיו של הדובר לשון-הרע. ולבסוף, לאחר שכל האזהרות הללו לא הועילו - היה מופיע הנגע בעור בשרו ממש, "ויהיה מובדל ומפורסם לבדו, עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים".²

אפשר לטעות

הדרך שבה באו הנגעים על האדם, הביאה אותו לידי הכרה שאין אלה תופעות טבעיות שגרתיות. הוא נוכח בעליל, שזה איתות משמים, בהשגחה-פרטית ישירה, ובכוונה מיוחדת מה' - להזהירו מן החטא.

אף-על-פי-כן, מי שלא רצה להאמין, היה יכול לטעון שזו דרך הטבע ולחפש הסבר טבעי כלשהו לתופעה. שכן בסופו של דבר לא היה זה נס גלוי, המשדד לגמרי את מערכות הטבע, עד שהכול נותרים פעורי-פה. תופעת הנגעים התלבשה בכל-זאת בלבוש של מחלה, והותירה אפשרות להתעקש ולטעון שאין כאן גורם על-טבעי.

אמונה יהודית

כאן בא לידי ביטוי ההבדל בין השקפת-עולם יהודית לזו הנכרית. בני-ישראל נקראים "מאמינים בני מאמינים". כאשר יהודי נתקל בתופעת הנגעים, אין לו ספק - הוא רואה בזה מיד את יד ה'.³

לא רק התופעות הפלאיות, העל-טבעיות, כנגעי הצרעת, נתפסות בעיני יהודי כיד ה', אלא גם כל מה שקורה בעולם, גם ענייני הטבע השגרתיים. יהודי מאמין שהכול מתנהל מלמעלה, בהשגחה פרטית. כך רואה יהודי את המציאות.

שונה היא התפיסה הנכרית. הדוגל בה, אפילו מי שמכיר במציאות הבורא - מחפש בכל דבר את ההסבר הטבעי, ההגיוני. אפילו כשהוא רואה נס ומאמין שזה נס, ינסה להלביש את הדברים בלבוש טבעי ושכלי, כמידת יכולתו.

הכול טוב

יהודי מאמין, שכשם שהייתה כוונה אלוקית גלויה בנגעי הצרעת, כך יש בכל דבר מטרה מיוחדת מה'. יתר על כן: הוא מאמין שגם בדבר שנראה רע טמון טוב נאצל, שכן אם הכול בא מאת ה', לא ייתכן שיבוא ממנו הרע, שהרי הוא תכלית הטוב.

ואף דבר זה מתבטא בנגעי הצרעת. במדרש⁴ מסופר, שאחת הסיבות לנגעי הבתים היא משום שהכנענים הטמינו בהם את אוצרותיהם קודם שסולקו על-ידי בני-ישראל. הרי שדווקא על-ידי הדבר שנראה רע ושאילץ את האדם להרוס את ביתו, נתגלה טוב נפלא - נתגלו האוצרות הגדולים.

זו האמונה היהודית שבזכותה נגאלו ישראל ממצרים⁵, ושבזכותה נצעד לגאולה השלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 239)

----------

1) ויקרא יד,א ואילך וראה פירוש רש"י על הפסוק יד,ד.

2) סוף הלכות טומאת צרעת. ועל דרך זה בפירוש המשניות נגעים פרק יב משנה ה. מורה נבוכים חלק ג סוף פרק מז.

3) שבת צז,א.

4) ויקרא רבה (פרשה יז,ו) וראה גם פירוש רש"י מצורע יד,לד.

5) ילקוט שמעוני הושע רמז תקיט (בשינוי לשון). וראה גם מכילתא בשלח יד,לא.