מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות יג,יט)

כשיצאו בני-ישראל ממצרים, העלו עמם גם את ארונו של יוסף, כפי שמסופר בפרשת השבוע¹: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". ארונו של יוסף מכונה כאן "עצמות יוסף", ולמעשה התורה משתמשת כאן באותו לשון שהשתמש בו יוסף עצמו, כאשר השביע את בני-ישראל²: "פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה".

השימוש החוזר בביטוי 'עצמות' צורם מעט. לכאורה, אין זה ביטוי של כבוד כלפי צדיק כה גדול כיוסף. התורה הייתה יכולה להתבטא בצורה מכובדת יותר, כמו: 'ארון יוסף'³ וכדומה. אם בכל-זאת מקפידה התורה להשתמש בביטוי 'עצמות', ברור שיש לכך משמעות מיוחדת.

עצמיותו של יוסף

עלינו לומר, שהביטוי 'עצמות' בא לרמז על 'עצמיות'. כשם שהעצמות הן תוקפו וחוזקו של האדם (או של בעל-החיים), כך "עצמות יוסף" מבטאות את עצמיותו, את תוקפו וחוזקו - את עיקר עניינו של יוסף הצדיק. לקיחת 'עצמותיו' של יוסף מבטאת את העובדה, שמשה נטל עמו את מהותו ועצמיותו⁴ של יוסף לקראת המסע במדבר.

מהי עצמיותו של יוסף? הדבר רמוז⁵ בשמו⁶, וכפי ההסבר שנתנה רחל: "ותקרא את שמו יוסף לאמור, יוסף ה' לי בן אחר".⁷ מהותו של יוסף היא להוסיף עוד בן, ולא בן רגיל אלא "בן אחר". כלומר, יוסף הופך את ה'אחר', את מי שרחוק מעולם הקדושה ומהקב"ה, ל'בן'.⁸

מחוייבות פנימית

ביציאת מצרים החלה להיווצר מחוייבות עצמותית בין יהודי אחד למשנהו. כל בני-ישראל הגיעו לבחינת 'בנים' לקב"ה, ומבנים אי-אפשר להיפרד. בן, גם אם התרחק מאביו, לעולם הריהו בן. משה רבנו לקח עמו אפוא את סגולתו של יוסף הצדיק, להגיע גם אל הבן שהתרחק ונעשה 'אחר', ולהשיבו להיות 'בן'.

ואכן, כבר בסיום פרשתנו⁹ מתארת התורה מצב כזה. עמלק נלחם עם בני-ישראל ברפידים, ותקף במיוחד את אלה שהיו "נחשלים". כלומר, הוא פגע באלה שהיו חלשים באמונתם ובמעשיהם, ולכן נפלטו מענני-הכבוד, עד שעמלק היה יכול לפגוע בהם. אולם משה רבנו שלח את יהושע להילחם בעמלק, כדי להציל גם את אותם יהודים חלשים.

הכול ייגאלו

משה רבנו בחר דווקא ביהושע - מצאצאיו של יוסף. וכתוב¹⁰ "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש", ועמלק הוא מזרע עשיו. יהושע נדרש לקחת עמו אנשים יראי-חטא, לצאת עמם מתוך הגנת הענן למקום הסכנה, וכל זה כדי לחלץ את היהודים הנחשלים, את השוליים, שפלט הענן.¹¹ זהו כוחו ו'עצמיותו' של יוסף!

זוהי גם הדרך המוליכה אל הגאולה השלמה. בזכות תכונתו העצמותית של יוסף, שמומשה בפועל בעבודת עם-ישראל בכל הדורות, לא ייוותר אפילו יהודי אחד בגלות, וכולנו, כל עם-ישראל ממש, לרבות מי שנעשו משום-מה בבחינת 'אחר', כולם יתהפכו להיות 'בן', וניגאל על-ידי משיח-צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 85)

----------

1) יג,יט.

2) בסוף פרשת ויחי (בראשית נ,כה).

3) על-דרך הלשון בהעלאת יעקב: ונשאתני ממצרים גו' קברו אותי גו' אקברה את אבי (בראשית מז,ל; מט,כט; נ,ה) וכיוצא בזה.

4) כן פירש במגלה עמוקות אופן יז בפסוק זה. וראה גם אור התורה פרשתנו (כרך ז) עמוד ב'תרסג.

5) כמאמר רז"ל (יומא פג,ב) ר' מאיר הווה דייק בשמא. וראה שם מעשה רב.

6) דשם האדם שייך לעצם האדם כידוע (ראה אור תורה להרב המגיד פרשת בראשית [ד, סוף עמוד ב ואילך]. לקוטי תורה ויקרא מא,ג - על-פי שער היחוד והאמונה פרק א. ובכמה מקומות).

7) בראשית ל,כד.

8) אור התורה ויצא רכ,א ואילך. ויחי שפו,א ואילך. שצ,א ואילך. שצז,ב ואילך. ועוד.

9) יז, ח-ט.

10) עובדיה א,יח (וראה בבא בתרא קכג,ב וברשב"ם. פירוש רש"י בראשית ל,כה).

11) ראה פירוש רש"י.