מאמרים נוספים בפרשה
	כוחו של יוסף
	אומנות של יהודי
	אין פשרות במלחמה בקרירות
	ילדים הופכים ים לחומה
	הקב"ה נמצא בפרטים הקטנים
	לא לחפש מסירות-נפש
	הים קיים את התנאי
	העם שר עם משה
	"הם הכירוהו תחילה"
	להתמודד עם קרובים ורחוקים
	שירה על ההתגלות
	שירת מרים - שירה נבואית
	שירת הנשים אז והיום
	לחם מן השמים
	לציית לרצון ה'
	אין שתי רשויות
	לחם אחיד
	מי פוגם בשם ה'
	ה'כשר' שבשונאים
	לא לחלל ולא להוציא

קפץ נחשון בן-עמינדב וירד לים תחילה (סוטה לז,א)

אחד הניסים הגדולים ביותר שקרו לבני-ישראל עם יציאתם ממצרים היה נס קריעת ים-סוף. חז"ל מספרים¹, שנס זה קרה בזכות נחשון בן-עמינדב, שכאשר ראה את העם לכוד בין המצרים ובין הים, מסר את נפשו וקפץ לתוך המים. בעקבותיו באו אחרים, ואז נקרע הים והעם עבר ביבשה בתוך הים.

מעשהו זה של נחשון לא היה 'חלק' כל-כך מבחינה הלכתית. יש שאלה, אם לפני מתן-תורה נצטוו בני-ישראל למסור את נפשם למען הקב"ה. נוסף על כך, נחשון היה במיעוט מול רוב העם, שנטה לפעולות אחרות (לחזור למצרים, להילחם עם המצרים, להתפלל). על סמך מה התיר אפוא לעצמו לקפוץ לתוך הים, בשעה שלא ידע שעתיד להתרחש הנס?

למלא את רצון ה'

גדולתו של נחשון הייתה בכך, שלא חשב כלל לא על מסירות-נפש ולא על חילוקי הדעות שבקרב העם. בראש מעייניו עמד דבר אחד ויחיד: הוראת הקב"ה² "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". מפסוק זה הבין נחשון, שמיציאת מצרים יש לצעוד היישר להר-סיני ולקבל את התורה. זהו רצון ה', וכל העיכובים שבדרך אינם מעניינו כלל.

נחשון חשב רק על דבר אחד - איך לקיים את רצון ה'. היה ברור לו ששאר הדרכים שמוצעות על-ידי העם אינן מובילות למילוי הכוונה. הייתה דרך אחת ויחידה - להתקדם לעבר הר-סיני. אלא מה, יש ים? זה עניינו של הקב"ה. האדם צריך לעשות את שלו ולהתקדם.

הים נקרע

כך נהג גם אברהם אבינו. תורת החסידות³ מסבירה את ייחודה של מסירות-נפשו של אברהם אבינו - שאברהם לא חשב כלל על מסירות-הנפש, אלא על מילוי רצון ה'. אם לשם כך היה צורך במסירות-נפש - מסר את נפשו. אך לא כדבר העומד בזכות עצמו.

וכמוהו גם נחשון - אילו היה רואה במסירות-הנפש מטרה בפני-עצמה, היה מקום לשאלות, אבל הוא לא חשב כלל על מסירות-הנפש, אלא כיצד למלא את הוראת הקב"ה, להתקדם לעבר הר-סיני. לכן קפץ למי הים, וכאשר הוא עשה את שלו והלך במלוא התוקף למלא את רצון ה', מילא הקב"ה את חלקו וקרע את הים.

שליחות דורנו

נחשון מורה לכל יהודי את הדרך. צריך לחשוב אך ורק על המטרה - על מילוי רצון ה'. אין לחשוב על הקשיים ואפילו לא על מסירות-נפש. צריך לעשות את מה שצריך לעשות, ואם יש צורך במסירות-נפש - מוסרים את הנפש ומשיגים את המטרה.

השליחות המיוחדת של דורנו היא להביא את הגאולה. לכן צריך לפנות אל כל יהודי באהבה ובחיבה ולקרבו לתורה, כהכנה לקראת הגאולה. וכאשר ממלאים שליחות זו בתוקף שמלמדנו נחשון, הרי גם אם יש צורך לחצות 'ים' - הוא נבקע ומצליחים למלא את רצון ה' ולהביא את הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 135)

---------

1) סוטה לז,א. במדבר רבה פרשה יג,ו.

2) שמות ג,יב.

3) ספר המאמרים הש"ת עמ' 30 (וראה גם עמ' ו). ספר המאמרים מלוקט כרך א, עמ' ה.