ואלה המשפטים (שמות כא,א)
בשבת שעברה קראנו בתורה על מעמד הר-סיני, שבו נתגלה הקב"ה בקולות ובברקים ונתן לעם-ישראל את התורה. עתה, בפרשת משפטים, אנו מבקשים לדעת מהי אותה תורה שניתנה במעמד כה אדיר ונורא-הוד. אנו מביטים בשמה של הפרשה וקוראים - "משפטים".
בתורה יש, כידוע1, שלושה סוגים של מצוות: יש מצוות על-שכליות הנקראות 'חוקים'; יש מצוות שאמנם לא היינו מגיעים אליהן בכוחות עצמנו, אולם לאחר שניתנו, ביכולתנו להבינן, והן נקראות 'עדות'; ויש מצוות הגיוניות ופשוטות, שגם השכל האנושי מבין שכך צריכים להתנהג, ואלה ה'משפטים'.
כלומר, 'משפטים' הן מצוות הגיוניות ושכליות, שגם אנחנו בעצמנו היינו מגיעים להכרה בהכרח לקיימן. ואמנם, רובה של פרשת משפטים עוסק בעניינים שבין אדם לחברו וכדומה - דברים הגיוניים, המובנים מאליהם.
מצוות פשוטות
וכאן מתעוררת התמיהה הגדולה: מה טעם מצאה התורה להבליט מיד לאחר מעמד הר-סיני את המצוות הפשוטות וההגיוניות הללו? הרי אל המצוות הללו היינו מגיעים גם בכוחות עצמנו, ולא לשם כך היה דרוש, לכאורה, אותו מעמד מופלא של מתן-התורה?!
אין זאת, אלא שהתורה רוצה ללמדנו בזה כיצד להתייחס אל אותן מצוות שכליות והגיוניות, אל ה'משפטים'. הנטייה הטבעית שלנו היא, להשתית את המצוות הללו על שכלנו ועל הבנתנו. לעיתים נדמה שאין הכרח להאמין בה' כדי להבין שאסור לפגוע בזולת ושיש לפצות את מי שנפגע על-ידינו. אלה לכאורה דברים הגיוניים ומובנים מאליהם.
השכל הגמיש
באה התורה ומדגישה לפנינו, שאף את המצוות הללו יש להשתית על האמונה בה'. עלינו לקיים את המצוות השכליות לא משום שהבנתנו מחייבת לקיימן, אלא משום שהקב"ה ציווה אותנו לקיימן. לכן מיד לאחר תיאור מעמד הר-סיני מתחילה התורה לעסוק ב'משפטים', כדי שנחוש, כי היסוד של המצוות הללו אף הוא בסיני.
היסוד הזה חשוב ונחוץ מכמה טעמים:
ראשית, איננו יכולים לבסס את אורחות-חיינו רק על השכל וההיגיון. השכל, עם כל חשיבותו, אינו יכול להיות יסוד מוצק לחיים מוסריים, משום שהוא גמיש וכפוף לרצונו של האדם. כאשר האדם רוצה, הוא יכול לפתח תאוריה, שלפיה לא זו בלבד שמותר לפגוע בזולת וכדומה, אלא שזו אף 'מצווה'. השכל גם יכול להוכיח דבר והיפוכו. לכן אין בכוחו להגביל את האדם ולהיות בעבורו מקור סמכות לחיים מוסריים.
עומק אין-סופי
שנית, כשם שהקב"ה בלתי-מוגבל, כך גם מצוותיו אין-סופיות. בכל מצווה, גם בכזאת המובנת בקלות בשכלנו, יש כוונות ומשמעויות עמוקות הרבה יותר, עד אין-סוף. ואם האדם יקיים מצווה זו רק מההיבט ההגיוני שלה, הוא מחמיץ את כל המעמקים הפנימיים שבה.
לכן עלינו לזכור, שהיסוד לכל המצוות, גם לאלה השכליות וההגיוניות, הוא האמונה בה'. אנו מקיימים מצוות אלה ראשית-כול מפני שהקב"ה ציוונו לעשותן. גישה כזאת מבטיחה, שהמוסר יהיה אמיתי ויציב, ולא מוסר המתחלף כל שני וחמישי לפי רצונו של האדם. וכך אנו מתקשרים גם באמצעות המצוות השכליות וההגיוניות עם בורא העולם ומנהיגו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 242; כרך ג, עמ' 895)
------------
1) ראה מפרשי התורה לדברים ו,כ. מפרשי ההגדה בשאלת הבן החכם. ועוד.
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
