מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי הוא כמו שם
	זרעי הגאולה בהתחלת הגלות
	החיבה הכפולה
	ירידה אחר ירידה
	עבודת ה"לבנים" של יהודי
	לא למרר את החיים
	תמציתה של התפיסה המצרית
	חינוך בא בעמל וביגיעה
	להיות "מסודר" בחיים
	יום לידתו של משה
	האחדות - תנאי לגאולה
	כוחו של ביטחון
	כסף וזהב כשכר עבודה
	משה נותן כוח למשיח
	גלגוליו של חמור
	בן גדול ובן קטן
	פרעה רוצה להפריד תורה ממדינה
	"עבודת פרך" ברוחניות
	לא לבלבל את התפקידים
	הגבהת היד בכיוון החיובי

ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצרימה (שמות א,א)

פרשת שמות מתחילה בסיפורה של גלות מצרים: "ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצרימה"¹, וכאן בא פירוט שמות השבטים שירדו למצרים. המדרש² אומר: "על שם גאולת ישראל נזכרו כאן", ובהמשך מבאר המדרש בפרוטרוט כיצד כל שם משמות השבטים רומז לגאולה.

דברי המדרש מדגישים את התפיסה, שאף-על-פי שהפרשה עוסקת בירידה למצרים ובהתחלת הגלות, בכל-זאת, כבר בנקודה זו נטמנו זרעי הגאולה. יתרה מזו: לא רק הגאולה ממצרים נזרעה אז, אלא גם הגאולה העתידה מרומזת בשמות השבטים, כפי שמרומז בשמו של יוסף: "יוסף - על שם שעתיד הקב"ה להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה, כשם שגאל אותם ממצרים".³

לזכור תמיד

העניין יובן על-פי דברי המשנה.⁴ היא מביאה את הפסוק⁵ "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", ומפרשת: "ימי חייך - הימים; כל ימי חייך - להביא⁶ הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה, כל ימי חייך - להביא לימות המשיח".

בדברים אלה של המשנה באה לידי ביטוי משמעותה העמוקה של יציאת מצרים, שלכן יש לזכור אותה הן ב'ימים', הן ב'לילות', ואפילו ב'ימות המשיח'.

יציאה ממצרים

יציאת מצרים משמעותה - יציאה מתוך המצרים וההגבלות של העולם הזה. זו משימה תמידית שמוטלת על האדם - הן ב'ימים', מושג המסמל תקופה של גילוי אלוקי, והן ב'לילות', המסמלים את תקופת ההסתר וההעלם, ובמיוחד את תקופת הגלות.⁷ בכל זמן צריך יהודי לצאת מהמגבלות הקיימות, עד שאורו האין-סופי של הקב"ה יאיר בנפשו.

חכמים מוסיפים ומדגישים, שתפקיד זה יהיה אפילו ב'ימות המשיח'. גם בזמן הגאולה נצטרך לזכור את יציאת מצרים, כדי שכל הגילויים הנעלים של הגאולה יחדרו בתוך המצרים של העולם הזה ולא יהיו מנותקים מהעולם הנוכחי.

בלי הפסקה

זו הייתה המטרה של הירידה למצרים - שדווקא מתוך הגלות והשעבוד ומתוך המצרים וההגבלות יבקע אור הגאולה. לכן מיד עם הירידה למצרים מדגיש המדרש את 'גאולת ישראל' המרומזת בשמותיהם של בני-יעקב.

אילו זכינו, הייתה גאולת מצרים נהפכת מיד לגאולה השלמה. אלא שהחטאים שהשתרבבו בינתיים דחו אותה באלפי שנים. אבל עכשיו, לאחר עבודת עם-ישראל במשך כל שנות הגלות, ודאי שאין צורך בהפסקה בין 'כל ימי חייך' לבין 'ימות המשיח', אלא כל אנשי הדור נכנסים מיד לגאולה האמיתית והשלמה, שבה יתגלה בפועל, כי כבר בהתחלת הגלות התחילה גאולת ישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשנ"ב, כרך א, עמ' 244)

----------

1) שמות א,א.

2) שמות רבה פרשה א,ה.

3) שם.

4) ברכות פרק א, משנה ח.

5) ראה טז,ג.

6) כן הוא בנוסח ההגדה. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח-חיים הלכות קריאת שמע סימן סז, סעיף א.

7) ראה זוהר חלק ג סז, ריש עמוד ב: בלילה בגלותא. וראה גם זוהר חלק ב קסג,ב. חלק ג כב,א. רלח,ב. תיקוני זוהר תיקון כא (מט,ב). וראה תורה אור מגילת אסתר צד,ד. לקוטי שיחות כרך ז עמוד 41.