מאמרים נוספים בפרשה
	יסוד הכול - קבלת-עול
	למעלה מהבריאה – ובתוך הבריאה
	אפשר להגיע אל העל-טבעי
	מתחילים בכפייה ומגיעים להכרה
	הברכה המיוחדת
	לשמור על המקדש
	ללמוד ולהבין מתוך התבטלות
	ליצור חיבור בין הבורא לבריאה
	"סימני כשרות" בעבודת-ה'
	יהודי מקדש את העולם
	דג שמלמד את עקרונות ההשגחה
	בלי ישות עצמית
	עבודת-ה' לשמה
	כוחו של ציבור
	לא קל להבחין ברע
	לפזז ולכרכר לפני ה'
	לא להחמיץ את השעה
	להחדיר את השמיני בתוך השבע
	כשהחסד והאמת נפגשים

שם הפרשה: שמיני

פרשת שמיני מתחילה בתיאור הדברים שנעשו ביום השמיני למילואים. לאחר שבעת הימים הקודמים, שבהם הקימו ופירקו את המשכן בכל יום, הקימו אותו סופית ביום השמיני, ואז החלה למעשה עבודת המשכן.

אחד הביטויים לקדושתו המיוחדת של היום הזה היה באש שירדה מן השמים ואכלה את הקרבנות שהעלו אהרון ובניו - "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים, וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם".¹ זה היה אחד הרגעים הגדולים והנשגבים שמבטאים את מעלתו של היום השמיני.

כלות הנפש

בהמשך הפרשה מסופר על מיתת נדב ואביהוא, שני בני אהרון. סיבת מיתתם מוסברת בדרגה הגבוהה שבה עמדו - בתשוקה עצומה של הנפש אל הקדושה האלוקית האין-סופית, עד שתשוקתם זו הביאה אותם לידי 'כלות הנפש'.²

דבר זה ממחיש את המעמד הנעלה של עם-ישראל באותו יום שמיני למילואים, עד כדי כך שהיה צורך להזהיר מפני מצבים של 'כלות הנפש', מרוב תשוקה וצימאון לאלוקות.

אכילת שקצים

והנה, באותה פרשה ממש, שהתחלתה והמשכה במעמד כה נעלה שבו עמדו בני-ישראל, מתחילה התורה³ לפרט את הבהמות הטהורות והטמאות, ועד שהיא מגיעה לאיסור אכילת שקצים ורמשים.

אדם המסוגל לאכול שקצים ורמשים נמצא בדרגה נמוכה ביותר, שכן אלה דברים ש"נפשו של אדם קצה בהם"⁴, וגם על-פי השכל האנושי הם דברים מאוסים. אם יש צורך להזהיר על כך, זו הוכחה שמדובר באנשים שנמצאים בדרגה נחותה ביותר. נשאלת אפוא השאלה, כיצד ייתכן שאזהרה זו על אכילת שקצים ורמשים באה בהמשך ישיר לתחילת הפרשה, שבה מסופר על המעמד הקדוש והנעלה שבו עמדו בני-ישראל?

יסוד העבודה

אלא דבר זה נועד ללמדנו את חשיבותה של קבלת-עול. לעיתים נדמה, שקבלת-עול נחוצה רק כשעומדים בדרגה נמוכה, כשאין לאדם אהבת ה' וצימאון לדבוק בו; ואילו כשהאדם מגיע לדרגה גבוהה בעבודת ה', אין לו עוד צורך בקבלת-עול, מכיוון שהוא עובד את הקב"ה מתוך הכרה ורגשות נעלים.

באה התורה ומלמדת אותנו, שקבלת-עול היא יסוד ושורש כל העבודה, ואדם נזקק לקבלת-עול גם כשהוא עומד בדרגה העליונה ביותר.

אסור שעבודת ה' תתבסס אך ורק על הבנה ורגש, גם כשהם נעלים ביותר. הבסיס לכול הוא קבלת עול מלכות שמים. אם חלילה אין לאדם קבלת-עול, יכול להיווצר מצב, שייפול מהדרגה העליונה ביותר ויתדרדר מטה-מטה, עד שיגיע לידי אכילת שקצים ורמשים חס-ושלום.

לכן גם בדרגות הגבוהות ביותר, שעליהן מספרת פרשת שמיני, נדרש היסוד של קבלת-עול, וזו הדרך לעמוד איתן במעמד הרוחני הנעלה ולא ליפול חלילה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 227)

----------

1) ויקרא ט,כד.

2) נתבאר בארוכה בדיבור המתחיל אחרי מות תרמ"ט ותרע"ה.

3) ויקרא פרק יא.

4) רמב"ן על התורה, ויקרא כב,ח. שולחן ערוך יורה-דעה סי' קד סעיף ג. ועוד.