מאמרים נוספים בפרשה
	התנשאות אמיתית
	להפוך מדבר למקום יישוב
	אי השבח - הוא השבח
	למה התשובה אינה במניין המצוות
	הצדקה - של הקב"ה
	מי יכול להסתתר מהקב"ה?
	זו רק רוח-שטות
	מעשה אחד, כוונות שונות
	שכרה של שמירת שבת
	אחדות בתוך הייחודיות
	לשמוע את הקול
	לגרש את הרע ולאסוף טוב

ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח (במדבר ז,יא)

כאשר נסתיימה מלאכת המשכן, הקריבו נשיאי ישראל קרבנות מיוחדים לרגל חנוכת המשכן והמזבח. פעמיים הביאו הנשיאים קרבנות, אולם אנו רואים הבדל בולט בין שתיהן:

כשהתורה מספרת על הקרבנות שהביאו הנשיאים לחנוכת המשכן, היא מסכמת את קרבנות כולם בפסוק אחד¹: "ויביאו את קרבנם לפני ה', שש עגלות צב ושני-עשר בקר וגו'". לעומת זאת, בקרבנות שהביאו הנשיאים לחנוכת המזבח מופיעה בתורה אריכות גדולה ביותר, והיא מונה² ומפרטת אצל כל אחד ואחד משנים-עשר הנשיאים את קרבנותיו, אף-על-פי שכולם הביאו קרבנות זהים ממש!

אחידות ומגוון

כאן בא לידי ביטוי השילוב המיוחד שקיים בעם-ישראל בין מרכיבים שהם משותפים לכל העם, לבין הנתיבים השונים שבהם הולך כל אחד ואחד משנים-עשר השבטים. שני הדברים הללו מיוצגים בשני סוגי הקרבנות:

הקרבנות לחנוכת המשכן מייצגים את המרכיבים המשותפים לכל חלקי עם-ישראל ולכל שנים-עשר השבטים. לכן אין צורך לפרט שוב ושוב את מעשיו של כל נשיא, ודי בפסוק אחד הכולל את סיכום כל הקרבנות.

לעומתם, הקרבנות לחנוכת המזבח מייצגים את הקו המיוחד שבו כל אחד ואחד משנים-עשר השבטים עובד את ה'. בתחום זה אין האחד דומה לרעהו. לכן חוזרת התורה ומפרטת אצל כל נשיא את קרבנותיו.

עולם שלם

וגם כאן ראוי לשים לב לפרט חשוב: אפילו באותם דברים שבהם יש לכל שבט קו משלו ודרך משלו, השוני אינו בעצם הקיום המעשי. מבחינת המעשה עצמו, כל הנשיאים עושים אותו מעשה - מביאים אותם קרבנות ממש. השוני הוא בכוונות ובעולם הרוחני שמאחורי המעשה.³ כאן יש עולם שלם ושונה לכל אחד ואחד מהשבטים.

ובעצם, אצל נשיאי ישראל עצמם אנו מוצאים שילוב זה. מצד אחד יש דבר שמאחד את כולם - כל הנשיאים מסרו את נפשם למען בני-ישראל במצרים, וכפי שנאמר עליהם⁴ "ויוכו שוטרי בני-ישראל". ועם זאת אומרת עליהם התורה "איש איש למטה"⁵ - כל נשיא ממונה על שבטו ועל הדרך המיוחדת שלו בעבודת ה'.

מאחורי הקרבנות

קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח מכילים עולם שלם של רעיונות ורמזים. רש"י⁶ מפרט מקצת מהרמזים הללו. למשל, "קערת כסף" בגימטרייה תשע-מאות ושלושים, כמניין שנותיו של אדם הראשון; "שלושים ומאה משקלה", כנגד נוח, שהעמיד צאצאים בגיל מאה ושלושים; "כף אחת" - כנגד התורה שניתנה מידו של הקב"ה; "עשרה זהב" - כנגד עשרת הדיברות. וכמו-כן יש רמזים כנגד אברהם, יצחק ויעקב ועוד.

מלמדת אותנו התורה, שכל אחד ואחד מהנשיאים הקריב את הקרבנות מתוך כוונות מיוחדות, ומבחינה זו אין קרבנו של האחד דומה לרעהו. רק המעשה עצמו אחיד, אבל כל שבט עובד את ה' בכוונות המיוחדות לו ולדרכו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 41)

----------

1) במדבר ז,ג.

2) שם, יב ואילך.

3) ראה במדבר רבה פרשה יג,יד ואילך. שם פרשה יד.

4) שמות ה,יד. הובא בפירוש רש"י כאן דיבור המתחיל הם נשיאי המטות.

5) במדבר א,ד.

6) שם ז,יט-כג.