מאמרים נוספים בפרשה
	מיזוג המעלות מביא נצחיות
	לקרוע את ההסתר
	אין עוד מלבדו
	הקב"ה הוא הכול
	להיות 'שלט' חי
	יש לנו מקלט
	נקודה למעלה ונקודה למטה
	קול גדול שנשמע לנצח
	הקול שלא היה לו הד
	אהבה ויראה בלב אחד
	הרב - אב, התלמידים – בנים
	עבודת היום ועבודת הלילה
	מן היד אל הראש
	כוח מיוחד מול האוייב
	מחר ניטול את השכר
	נחמה כפולה ומושלמת
	לגלות את הגאולה
	שתי דרכים לגילוי האחדות האלוקית

ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד (דברים ד,לט)

השבוע אנו קוראים את הציווי המתמצת את רעיון האחדות האלוקית¹: "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

ההכרה ש"ה' הוא האלוקים" מתחלקת כאן לשלושה תחומים: א) "בשמים", ב) "על הארץ", ג) "אין עוד". מהו "אין עוד"? מבאר המדרש - "אפילו בחללו של עולם".

נשאלת השאלה², לשם-מה כל הפירוט הזה? וכי יעלה על הדעת, שיש אלוקים נוסף, חלילה, המתחבא במים שמתחת לארץ או בחלל העולם, עד שדרוש ציווי מיוחד לשלול זאת ולהזהיר כל-כך בלשון "וידעת... והשבות אל לבבך"?

אין עוד מציאות

בתורת החסידות³ מוסבר, שפסוק זה בא לשלול לא רק את אפשרות קיומו של אלוקים נוסף, חלילה, אלא הוא בא להבהיר שאין כלל שום מציאות מלבד ה'. הקב"ה הוא המציאות האחת והיחידה הקיימת בעולם - הן בשמים, הן בארץ והן בחלל העולם.

הקיום העצמאי של העולם וברואיו הוא אשליה, הנובעת מחוסר יכולתנו לראות את הכוח האלוקי שמקיים את כל המציאות. אילו יכולנו לראות את האמת, היינו רואים שהכול הוא האלוקים ושהאלוקים הוא הכול. לבריאה אין שום קיום עצמאי משלה, הואיל והיא נבראה יש מאין, ועל-כן כל קיומה - בכל רגע ורגע - נובע מהכוח האלוקי שמקיימה וממלא אותה.⁴ לכן האמת היא ש"אין עוד מלבדו".⁵

חלקי הבריאה

אפשר היה לחשוב, שרק 'השמים', שהם הברואים הרוחניים העליונים, רק הם יכולים להכיל את הכוח האלוקי. לכן מוסיפה התורה: "ועל הארץ מתחת" - שגם הברואים התחתונים, הגשמיים, אף הם מלאים בכוחו של הבורא.

אך גם בזה לא די, שהרי סוף-סוף הארץ הוזכרה בעשרת המאמרות שבהם נברא העולם, ומה על הברואים השונים והרבים הקיימים "בחללו של עולם", שלא הוזכרו כלל במאמרות הבריאה - האם גם הם מלאים בכוחו של הקב"ה, ואין להם שום מציאות משל עצמם? מוסיפה התורה ומדגישה: "אין עוד", שגם "בחללו של עולם" יש רק מציאות אחת - "ה' הוא האלוקים".

כל הפעולות

חלוקה זו קיימת בדרך סמלית גם בחיי כל אדם: יש ה'שמים' שבאדם, זו הנשמה האלוקית שבו. יש ה'ארץ', שזה הגוף הגשמי, שהוא כלי ישיר לאור הנשמה. אך יש גם 'חללו של עולם' - אלה כל עשיותיו של האדם במשך היום.

אומרת התורה, שצריך להכניס את הקב"ה לא רק 'בשמים' - בחיי הנשמה, ולא רק 'בארץ' - בגוף הגשמי, אלא גם 'בחללו של עולם' - בכל מעשיו ופעולותיו של האדם. הכול צריך לשרת את הקדושה האלוקית ולהכין את העולם כולו, עם כל חלקיו, להיות כלי להתגלות האמת האלוקית המוחלטת, כפי שתתגלה בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 26)

----------

1) דברים ד,לט.

2) שער היחוד והאמונה פרק א.

3) שם פרק ו.

4) שם פרק ב ואילך. עיין שם בארוכה.

5) דברים ד,לה.