חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לשמוע את הקול
מאמרים נוספים בפרשה
התנשאות אמיתית
להפוך מדבר למקום יישוב
אי השבח - הוא השבח
למה התשובה אינה במניין המצוות
הצדקה - של הקב"ה
מי יכול להסתתר מהקב"ה?
זו רק רוח-שטות
מעשה אחד, כוונות שונות
שכרה של שמירת שבת
אחדות בתוך הייחודיות
לשמוע את הקול
לגרש את הרע ולאסוף טוב

וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת (במדבר ז,פט)

שבת פרשת נשא היא השבת שלפני או אחרי חג השבועות, ולכן יש בה רמזים לתפקידו של האדם בימים אלה. בתחילת הפרשה נאמר: "נשא את ראש", והפרשה מסתיימת בפסוק: "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו, וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת". בשני הפסוקים הללו יש רמז לעבודת-ה' המיוחדת לאחר מתן התורה.

הדבר הגדול שהתרחש במעמד הר-סיני היה החיבור בין 'עליונים' ל'תחתונים', בין הקדושה האלוקית לבין המציאות הגשמית. הקב"ה ירד למטה - "וירד ה' על הר סיני" - ומשה רבנו, כנציג עם-ישראל, עלה למעלה - "ויעל משה".

אך בשעת מעמד הר-סיני הורגשה יותר ההתגלות של הקב"ה והירידה שלו למטה, מאשר ההתעלות של עם-ישראל למעלה. לכן לאחר מתן-התורה מתמקדת עבודת האדם בהתעלות עצמית, מלמטה למעלה.

להרים את הראש

אי-אפשר להסתפק בכך שהקדושה העליונה מאירה מלמעלה למטה. אם האדם, מצד עצמו, אינו מתעלה, לא נוצר כאן חיבור אמיתי בין 'עליונים' ל'תחתונים'. החיבור השלם נעשה רק כאשר האדם התחתון, כפי שהוא, בשכלו ובכוחות נפשו האחרים, מתחבר עם הקב"ה.

הרמז לעבודה רוחנית זו ניתן בראש פרשתנו ובסופה: תחילה "נשא את ראש", ולבסוף הכניסה לאוהל-מועד ושמיעת קול ה'.

"נשא את ראש" מבטא את הצורך להתרומם ולהתעלות. ראשו של האדם, מטבע בריאתו, ניצב מעל כל איברי גופו, והדבר מבטא את עליונותו של השכל (שבראש) על הרגשות והדחפים הטבעיים (המיוצגים בשאר חלקי הגוף). אף-על-פי-כן, מצווה התורה: "נשא את ראש" - צריך להרים אפילו את הראש, להרימו ולנשאו למעלה, לקדושה.

חיבור אמיתי

משמעות הדבר היא, שהאדם נדרש לרומם את שכלו ואת כל כוחותיו הנפשיים והגופניים ולהעמידם לשירות הקדושה. בעוד שבעת מתן-התורה עמד האדם בתחושת התבטלות מול עוצם הגילוי האלוקי, הרי עכשיו עליו להעלות את כוחותיו ולשעבדם לגמרי לעבודת-ה'. זהו "נשא את ראש".

כתוצאה מכך נוצר החיבור השלם בין 'עליונים' ל'תחתונים', והדבר נרמז בסוף הפרשה: "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו". זהו המצב שהאדם, כפי שהוא, מתחבר עם הקב"ה.

משכן בלב

עניין זה קיים בכל אחד ואחד, בכל עת וזמן. בנפשו של כל יהודי נמצא 'משכן' לה', ושם אפשר 'לשמוע' את קול ה'. בכל יהודי יש גם ניצוץ מנשמת משה רבנו, ובאמצעותו מסוגל כל יהודי להגיע ל'אוהל מועד' ולשמוע את ה"קול מדבר אליו".

אמנם אין שומעים את הקול הזה באוזניים הגשמיות, אך הנשמה אכן שומעת את קול ה', אותו קול שהיה במתן-תורה, הוא הקול שהקב"ה הכניסו למשכן העדות, ושלאחר החורבן הלבישו הקב"ה בהלכות התורה. אם-כן, על-ידי התחזקות בלימוד התורה, זוכים לגילוי קול ה' - "וידבר אליו" ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי ספר השיחות תשמ"ט כרך ב, עמ' 508)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)